התעוררתי וגיליתי שארי לא לידי,קמתי מהמיטה והלכתי להכין קפה במטבח.
התיישבתי ליד השולחן וראיתי אותה יושבת מולי,אבל היא לא הסתכלה עלי.
"בוקר טוב ארי" אמרתי,מנסה לשבור את השתיקה.
היא לא ענתה וקמה מהכיסא והניחה את הכוס הריקה בכיור והלכה לחדר.
סיימתי את הקפה במהירות והלכתי אחריה,ראיתי אותה יושבת בצד השני של המיטה עם ראש מורכן ושיחקה עם אצבעותיה.
התיישבתי על המיטה מאחוריה וחיבקתי אותה.
"ארי..." לחשתי,היא סיבבה את ראשה וראיתי שעינייה היו אדומות,כנראה בכתה "את כועסת עלי בטח...'' היא אמרה וסיבבה את ראשה והרכינה אותו,משכתי אותה אחורה אל המיטה והנחתי את ראשה על ברכיי "אני לא כועסת עלייך" אמרתי וליטפתי את שערותייה החומות.
היא לא ענתה ועצמה את עינייה,נהנת ממגעי.
"צריך להתארגן" אמרתי והיא פקחה את עינייה והסתכלה על עיניי,חייכתי והיא קמה בלי לומר מילה והצמידה את שפתיה לשלי,זה לא נמשך הרבה זמן אבל זה הספיק כדי להעביר בי את אותן הצמרמורות בבטן למשך כמה שניות.
קמנו מהמיטה והתלבשנו בתורות בחדר ויצאנו לכיוון התיכון.
הגענו כמה דקות לפני הצלצול,הסברתי לארי בקצרה איפה נמצא כל דבר בחצר והלכנו למזכירות לרשום את ארי.
"ארי קונסן?" המזכירה שאלה,ארי הנהנה והמזכירה הגישה לה כמה דפים "יש פה מערכת שעות,לוח מבחנים,מה צריך לכל שיעור ואת הספרים עד שיביאו לך תשתמשי עם יהלי" היא אמרה והקלידה משהו במחשב.
"תודה רבה" ארי אמרה ויצאנו,הלכנו לכיוון הכיתה,השיעור הראשון היה היסטוריה עם המחנכת.
כשנכנסנו לכיתה רוי ושרה ראו אותי והתקדמו לעברנו.
"היי יהלי" שרה חיבקה אותי חיבוך ארוך ודניאל הנחית נשיקה על שפתיי,הסתכלתי על ארי והיא נראתה מעט עצובה.
"תכירו זאת ארי,היא חברה שלי מדרום אמריקה והיא עברה לפה" אמרתי,ארי חייכה חיוך מאולץ ולחשה "היי" ביישן.
שרה ודניאל חקרו אותה קצת עד שאיילת הגיעה לכיתה.
"הצטרפה אלינו לכיתה ילדה חדשה,ארי קונסן,תירצי לבוא לכאן ולהציג את עצמך בפני הכיתה?" איילת שאלה,ארי קמה ממקומה לידי ונעמדה מול הכיתה "אממ...אז שמי ארי..עברתי לכאן מדרום אמריקה ובגלל שהכרתי את יהלי לפני הצטרפתי לפה,אני מקווה להכיר את כולכם" היא אמרה וחזרה למקומה,היו כמה ילדים שהסתכלו לכיווננו וחייכו אבל ארי התעלמה מהם.
השיעור התחיל ושמתי לב שארי לא עושה כלום,תלשתי דף ממחברתי וכתבתי לה:
"למה את לא עושה כלום או מקשיבה?"
העברתי את הפתק אל מחברתה והיא קראה אותו וכתבה לי תשובה:
"אין לי מצב רוח...תעזבי אותי" הסתכלתי עליה והיא התעלמה והמשיכה לקשקש במחברתה.
"בואי החוצה" כתבתי לה והעברתי את הפתק,היא קראה אותו והרמתי את ידי "איילת אני יכולה לצאת להתפנות?" שאלתי,איילת הסכימה ויצאתי מהכיתה,מחכה בחוץ לארי שתצא גם.
היא יצאה אחרי דקה בערך ונעמדה מולי "מה רצית?" שאלה,היה נראה בטון קולה שהיא לא מרוצה מזה.
"אנחנו צריכות לדבר,אבל לא פה" אמרתי,הלכנו לשירותים של הבנות וסגרנו את הדלת "אוקיי,מה?" היא הסתכלה עלי במבט מיואש,לא נתתי לה הזדמנות לעצור אותי ונישקתי אותה,היא לא הגיבה בהתחלה אבל אחרי שנייה התאפסה על עצמה התנתקה ממני "מה היה קורה אם היינו נתפסות?" שאלה,משכתי בכתפיי וגררתי אותה לאחד מתאי השירותים ונעלתי ,"עכשיו לא יתפסו" לחשתי והצמדתי את שפתיי לשלה,גורמת לצמרמורות שבבטני להתעורר שוב.
YOU ARE READING
50 shades of rainbow(מוקפא)
Romanceיהלי היא בסך הכל נערה רגילה בת 17,חברים רגילים,בן זוג וציונים טובים,אך מה שאחרים לא יודעים,הוא שהיא באה מהשמיים,באה לכדור הארץ כדי ללמוד קצת יותר על בני האדם ולהשתלב בהם. ארי,מלאכית חדשה שרק עכשיו הגיעה לגיל 16,הגיל המתאים ללמוד על כדור הארץ,מוצמדת...
