ג׳קסון:
נכנסתי לבקתה בחשש,מסתכל סביב.
על השולחן נמצאת צלחת,הטלוויזיה דולקת,סימנים לכך שמישהו היה פה עד לא מזמן.
המשכתי להסתכל מגיע לחדר שינה.
המיטה מבולגנת הקרמים של לורן מפוזרים על הרצפה,נגשתי לארון פותח אותו,בחנתי את הבגדים כשלפתע משהו משך את עיניי.
הרמתי את ערמת הבגדים מרים את התמונה שמתחתיה.
הפלתי את התמונה מידיי והיא התנפצה.
זאת אותה התמונה שהחבאתי בבית הישן אחרי הפיצוץ.
איך היא השיגה אותה?!.
התקדמתי לכיוון המיטה רואה על הרצפה סמני גרירה של ציפורניים.
מישהו חטף אותה.
התיישבתי על הרצפה הקרה כשכאב ראש חזק תקף אותי.
אחזתי בראשי בכאב כשלפתע הבנתי,כל הנקודות שניסיתי לחבר כבר יותר מידי זמן התחברו פתאום והכל נראה הגיוני יותר.
הריח
היא מכירה את ג׳יימס
היא החלימה כל כך מהר.
התמונה
מה שזאק פלט
הצבע האדום שמתגנב לעינייה לפעמים.
התשובה הייתה לי מול העיניים כל הזמן.
ואני הייתי טיפש מכדי להבין אותה.
רצתי ורצתי לא עוצר לשנייה,עובר בין מכוניות,עד שהגעתי לבית הקברות.
רצתי במהירות לקבר,מתחיל לחפור,חופר וחופר עד שאני מגיע לסוף.
הקבר ריק.
התיישבתי בהלם על אדמה.
לורן זו לידיה.
ואני הולך למצוא אותה.
לידיה:
״אמממ״ ניסיתי לצעוק מבעד למטפחת שקשורה לפי.
ניסיתי להרים את ידיי מגלה שהן קשורות.
ניסיתי לבעוט בכיסא מגלה שגם הן קשורות לכיסא בשלשלאות ברזל.
״אממממ״ עוד ניסיון כושל לצעוק.
״אממממ״ צעקתי בייאוש ותסכול.
הדמעות החלו לרדת והתחלתי להילחץ.
זה שחזור מדויק של הסיוט,חשבתי לעצמי בחרדה.
״שלום לך אחיינית אהובה שלי״
ג׳יימס נכנס לחדר בחיוך מזלזל.
גלגלתי גלגול מוגזם של עיניי.
״איפה הבטא הקטן שלך עכשיו אהה?״ שאל בבוז.
״אהה רגע את לא יכולה לדבר״
אידיוט.
״ג׳קסון הקטן שלך מחפש אותך עכשיו״
עיניי נפערו בפחד.
זה בדיוק כמו בסיוט.
הוא התקרב אליי.
מוריד לי את המטפחת בחוזקה.
ירקתי על פניו בגועל.
״חתיכת כלבה קטנה״ אמר ותפס את שיערי זורק אותי על הקיר.
״מה לעזאזל״
ג׳יימס מלמל והדבר האחרון שראיתי לפני ששקעתי בחשכה הוא את נעליו השחורות של ג׳יימס מתרחקות.
YOU ARE READING
I remember you
Romanceג׳קסון התקרב אל גופה הקטן של לידיה, דמעות עומדות ומחכות לצאת מעיניו, מבטו היה המום. הוא התיישב על הרצפה הכל חשוך מסביב וערפל עוטף אותם. הוא קירב אותה אליו מחזיק אותה כשיד אחת מתחת לברכיה, והשניה עוטפת את ראשה. דמעה אחת קטנה שלו נפלה על אפה, זולגת על...
