Your eyes see through me

פרק 8

למרות שהיום אני לא עובדת עדיין קמתי מוקדם
אני נועלת נעלי בית ויורדת למטה
״ננה אני ראה שגם את קמת מוקדם״ אני אוספת את שערי לקוקו גבוהה ״נמאס לי מהשער הזה , הוא כול כך ארוך ועבה ״ אני מעיפה חתיכת שער שברחה מאחורי האוזן ״את יכולה להסתפר יקירה הרבה זמן לא הסתפרת , ואני יודעת שרמון ישמח לקבל אותך היום ״ ״מממ... אני אוהבת את השער שלי ארוך ״ אני מסבירה והיא מחייכת ״את לא חייבת להסתפר קצר תורידי טיפה ״
״את צודקת , את חושבת שתוכלי לדבר עם רמון?״
״בשמחה , אבל עם קמת כבר מוקדם , בואי תעזרי לי לנקות ״ ״בכיף״ .
שמנו מוזיקה לטינית מתחילות  לנקות ולזוז
אני זוכרת שהייתי צעירה אבי היה שם מוזיקה לטינית כששמע שאני שומעת להקות בנים והיה אומר
״את רואה נינייה זו מוזיקה אמיתית״ אבי היה לטיני בנשמה בדיוק כמו ננה , מה שהכי הצחיק זה שאימי בכלל לא הייתה לטינית היא הייתה כול כך שונה , היא בכלל באה מסקוטלנד
עיניה ממש כמו שלי , תמיד אבי היה אומר שעיניה הזכירו את העצים ןריחה היה כמו של יער .
היה לי כול כך קשה כשהם מתו
הייתי בת 16 אני זוכרת את היום הארור שננה באה לבית הספר וסיפרה לי .
בזכותה לא התפרקתי ומרדתי כמו כול נערה בגיל הטיפש עשרה
אני זוכרת שסיפרתי לה שאני רוצה להיות כמו אמא עורכת דין לעזור לאלה שאין אני זוכרת גם שסיפרתי לה בגאווה איך פרצתי למחשב של אחד מהילדים שהשפיל ילדה מהכיתה שלי ופרסמתי תמונות שלו , אני זוכרת שהיא אמרה לי ״ אוי מתוקה ידעתי שאביך לא היה צריך ללמד אותך את זה ״
״למה ?״ שאלתי ״כי זה לא בסדר מתוקה ״ ״גם מה שהוא עשה לא בסדר!״ התעצבנתי ״נכון אבל יש בשביל זה חוק זוכרת ״ ומאז הבנתי שבשביל להלחם באנשים כאלה בארץ זה דרך חוק או בדרכים נסתרות , הפסקתי לעשות דברים כאלה עד שהגעתי לשנה האחרונה בתיכון וגםשם  כגילו ניצלו אותי
מאותו יום הבטחתי לעצמי שאף אחד לעולם לא ידע על זה
ואשתמש בזה לטובה , או לא ממש לטובה
כמו החבר שלי האדיוט ביירון שיצא איתי בגלל התערבות
אז אני החזרתי לו בזה שפירסמתי תמונות שלו עירום ורשמתי ״גם לי יש איידס״ כול השנה הזו כולם התרחקו ממנו
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&₪
״היי מתוקה את איתי ?״ ננה מוציאה אותי מהפלאשבקים מהעבר ״כן למה ?״ ״כי אני שעה אומרת לך שרמון אמר שיקבל אותך ב3 ועכשיו 2 וחצי ״ ״שיט ! , הא סליחה . ״ אני אומרת ורצה להתקלח ״תודה ננה ״
&&&&&&&&&&&
אחרי מקלחת זריזה של עשרים דקות הייתי מוכנה
אני כול כך מודה על הלייזר , ושאני לא צריכה לדאוג לגבי שערות בגוף , זו הייתה ההשקעה הכי טובה שלי אי פעם
״ביי״ צעקתי לננה ויצאתי מהבית
רמון היה הספר הכי טוב הכרתי אני אצלו מאז שהייתי קטנה
אני זוכרת שאחרי הלימודים הייתי באה אליו ועוזרת לו בכול מה שהוא צריך ובתמורה הוא היה נותן לי 10 דולר ליום
אני פותחת את הדלת למספרה והצליל האהוב של הפעמון נשמע
״הולה רמון ״ ״בוניטה ״ היא מחייך ומחבקת אותי
הוא לעולם לא קרא בשמי , גם כי הוא לא שם לטיני וגם כי הוא חשב שאני הנערה היפיפה ביותר ״ננה דיברה איתי , אמרה שיש לך אירוע ממש חשוב היום ״ ״סוג של ... הולה ברונו״ אמרתי לספר השני שחפף לאישה מבוגרת ״הולה מאמי״
״אני רואה שבאת חפופה .ילדה טובה ״ חייכתי
״אז מה עושים היום ?״ הוא שאל ״לא יודעת אני אוהבת את השער שלי כפי שהוא שחור ועבה אבל באלי קצת שינוי אבל לא דרסטי חח״ ״מממ ... מה דעתך שנגזור לך את השער באורך של הכתפיים ״ הוא אמר ואני החזקתי את שער ביד
השער שלי היה ארוך עד הטוסיק ״בוניטה הגיע הזמן לעשות שינוי , את כבר לא נערה ״ הוא צודק אני כבר לא נערה והגיע הזמן לשינוי  ״אתה צודק . אבל אם כבר אתה מספר אותי יש תספורת שאני רוצה היא יותר קצרה ממה שרציתה״ אני מראה לו תמונה ״זה קארה שהוא ארוך יותר מקדימה ״ הוא מחייך ״קדימה בואי שבי ״
אחרי שעה של תספורת  ופן אני מסתכלת במראה לחוצה
אבל אחרי מבט חטוף הייתי מרוצה , אחרי הכול אני כבר לא ילדה והגיע הזמן להשתנות ולהתבגר
״וואו תודה רבה רמון ״ ״בכיף בוניטה את פשוט יפיפיה ״
הוא מחבק אותי חזק ״תודה״ אני אומרת שוב ומשלמת לרנטה ביציאה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אחרי שהגעתי הביתה וננה הייתה בהלם ואמרה שזה מושלם
הלכתי להתלבש שמתי את השמלה מבלי להרוס את השער
נעלתי את הנעל העקב בצבע שמנת לאחר מכן התאפרתי
שמתי אודם בגוון ורוד סגול
את עיניי תחמתי בעיפרון שחור
וקצת סומק . שמתי את עגילי הפנינה שננה קנתה לי
והתזתי קצת בושם
לקחתי את התיק הקטן שלי בצבע תואם לנעליים ושמתי בפנים את האודם מגבונים ואת הפלאפון .
זהו אני מוכנה .
אני יורדת למטה ורואה את בת׳ יושבת עם ננה ״היי , איך ידעת איפה אני גרה ?״ ״בקשתי   מג׳וי שתבדוק לי ״ בת׳ לבשה שמלה שחורה קלאסית סטרפלס באורך של השמלה שלי
שערה המתולתל היה יותר מתולתל מתמיד , היא שמה אודם אדום ואיילינר ״את מהממת ״ היא אומרת ״תןדה גם את , את מכשפת עם התלתלים ״וואןו!״ היא אמרה שראתה את התספורת ״אוהבת ?״ ״זה מהממם ״ היא חייכה ״קדימה שלא נאחר ״
אני מנשקת את ננה ויוצאת ״תהנו ״ היא צועקת מהחלון
״ואו ״ אני אומרת כשאני רואה את המכונית של בת׳ זה יגואר שחורה ״זה של אבא שלי , שלי במוסך אז ...״ היא אומרת ונכנסת למכונית ואני אחריה .
״את יודעת הייתי די מופתעת מהמקום שאת גרה בו ״ היא אמרה אחרי כמה דקות של נסיעה ״למה ?״ שאלתי
״כי כול המתלמדים באים מבתי ספר ברמה גבוהה ובשביל זה צריך משהו שיעזור לממן אותם , והחברה בדרך כלל לוקחת אנשים עם השכלה גבוהה ועם המלצה מעורכי דין ממש מוכרים״ היא אומרת בבישנות ופונה שמאלה בכביש
אני מחייכת אליה ״אני כן למדתי בבית ספר ברמה גבוהה למדתי
בסטנפורד ,וכן זה היה קשה לממן אבל קיבלתי מלגה מלאה
ובסופי שבוע עבדתי כדי לממן את המחיה שלי , וכן קיבלתי המלצה ראש המחלקה שלי המליץ עלי ״ היא מביטה בי כשהיא עוצרת ברמזור ״אז נכון אני לא באה ממקום עשיר אבל רכשתי לי השכלה ומה שאני עומדת לעשות איתה אני מקווה שזה יעשיר את העולם ״ היא פונה ימינה בכיכר ומגיעה לבניין עצום שנראה כמו ארמון ״את צודקת , אני מתנצלת ״ ״אין לך על מה , אני מבינה .יש לי את מה שיש לי וזה לבינתיים מספיק ״ היא מחייכת ״יאללה בואי נצא להנות״ אני אומרת והיא יוצאת
בת׳ נותנת את המפתחות לאדם שעמד בחוץ .
אנחנו עולות המדרגות ״וואו״ שנינו אומרות יחד
המקום היה כול כך מפואר
הרחבה הייתה כול כך גדולה , עצומה
שנדלירות מקריסטל התנדנדו מהתקרה , שהייתה מקושטת בציורים מהממים
אנחנו יורדות במדרגות כולם לבושות פשוט מהממם
כול כך הרבה אנשים מהמעמד גבוהה
אנשים בשחור לבן עוברים עם מגשים עליהם כוסות שמפנייה ומאכלים ״תראי את זה ״ היא מצביעה על מרפסת ענקית שמשקיפה על חצר יפיפיה , בחוץ יש 4 כנרים שמנגנים ואנשים שמקשיבים , מדברים ורוקדים .
בחיים לא הייתי במקום כזה מפואר
״בת׳ יקירתי זו את?  ״ אישה מבוגרת בסביבות החמישים
הלבושה בשמלה שחורה צמודה מתקרבת בצעדים נינוחים
״גברת ראסל״ בת׳ מחייכת אליה ״אוי מתוקה תקראי לי בקי״ היא מנשקת אותה בלחיים ״מה שלום ההורים , הם באים ?״
״לצערי לא ההורים עדיים תקועים באפריקה ״ בקי מחייכת
״אוי אמא שלך מלאך , להתנדב ככה זה מדהים״
אני רואה שהשיחה ממשיכה והאישה פשוט  מתעלמת מקומי והרגשתי  גם די לא קשורה לכן סימנתי לבת׳ שאני עושה סיבוב ואפגוש אותה אחר כך , היא חייכה חיוך מתנצל .
אני ממשיכה להסתובב רואה כול כך הרבה אנשים מדברים אחד עם השני ואני מרגישה בודדה
אני ממשיכה לטייל במקום הענקי הזה ומוצאת מרפסת קטנה יחסית לשנייה והיא משקיפה לחצר האחורית ששמה יש בריכה ומסביבה עצים
״חשבתי לעצמי אם זו את או לא ״ אני מסתובבת וליבי מחסיר פעימה , מי שלא ראה את סמית׳ קרוס בטוקסידו לא יודע יופי מהו .
הוא לבש חליפה שחורה בשלושה חלקים חולצה מכופתרת לבנה , פפיון שחור . שערו היה פרוע , הוא גילח את הזיפים של כמה ימים  שהיו לו . מה שהדהים היי עיניו הנוצצות ״היי״ אני אומרת כמעט בלחישה
הוא שותק ומסתכל עלי מכף רגל עד ראש ואני מרגישה כול כך חשופה ״הסתפרת״ הוא אומר אחרי שתיקה ארוכה
״כן , רציתי קצת שינוי ״ אני מעבירה את ידי בשער
״למה את פה ?״ הוא שואל נשען על הקיר כשידיו בתוך כיסיו
אכשהוא זה הפך להיות סוג של הכר בנינו כשהוא עומד כך
״סתם , פשוט ... שקט פה ואני מרגישה לא כול כך קשורה ״
״את צודקת .. את לא ״ הוא אומר ואני שותקת מנסה לא לבכות
באתי לענות לו אבל בדיוק  אחד מהאחראים של הערב קרא לכולם לגשת לאולם המרכזי ״בואי את יושבת בשולחן של החברה אני אראה לך את הדרך ״ הסתכלתי עליו ופשוט יצאתי משאירה אותו מאחור . מה לעזאזל עשיתי לו ?!?!
אני רואה את בת אדריאן וטום יושבים בשולחן די גדול
בת׳ מסמנת לי לשבת לידה ״מצטערת ״ היא לוחשת לי
״זה בסדר ״
״ברוכים הבאים לערב ההתרמה ה17 שלנו״ המנחה אומר וכולם מוחאים כפיים ״אני רוצה להודות לכולם שבאו , כפי שאתם יודעים מידי שנה אנו עושים מכירה פומבית ״
״כול כיסא פה עולה בערך 25 אלף ״ בת׳ לוחשת לי
״מה ?! , רק אל תגידי לי שזה יורד לי מהמשכורת כי אני לא אגע בה בחיים ״ בת׳ צחקה ״לא מר קרוס ממן חלקית הרי כול מי שעובדת במשרד מקבל משכורת די נאה שיכולה להרשות לעצמו לשלם חצי ״ ״אני לא יכולה להרשות לעצמי ״
״אל תדאגי מתלמדים לא משלמים ״  היא מביאה לי כוס שמפניה אני לוקחת שלוק ״וואן ״ אני אומרת והיא מחייכת
״אחרי הארוחה שתוגש אנו נתחיל במכירה ״ המנחה אומר
הארוחה הראשונה מוגשת , אבל המראה שלה לא היה מגרה
בת׳ מחייכת אלי ״זה קוויאר , ביצי דגים זה טעים מתרגלים לטעם ״ אני מסתכלת עליה ופשוט לוקחת שלוק מהשמפניה
״התספורת נורא מחמיאה לך ״ טום אומר ואני מחייכת ״תודה ״
במהלך החצי שעה היו מלא פטפוטים שכול מה שהיה קשור לעריכת דין הבנתי והשתתפתי , חלקן היו קשורות לחיים שהם באו , אבל בת׳ אדריאן וטום לא נתנו לי להרגיש לא בנוח
וזה היה פשוט מקסים . ״אני הולכת לשירותים ״׳אני אומרת לבת׳ ״לבוא אתך ?״ ״לא זה בסדר ״
&&&
השירותים היו ממש גדולים בגודל של הבית שלי
  אני מוציאה מהתיק שלי את השפתון ומתקנת מול המראה
אישה צעירה בגיל 27 בערך  נכנסה לשירותים
היא הייתה יפיפיה
היא לבשה שמלה אדומה מהממת שערה הבלונדיני היה חלק ופניה כמו ברבי , היא מסתכלת עלי ומגחכת ״עדשות בסגול באמת?״ היא אומרת ומסדרת את שערה במראה
״סליחה ?״ ״אני אומרת שלהשים עדשות צבעוניות זה מגוחך ״
היא מסתכל עלי ״זה לא עדשות זה העיניים שלי ״ אני מסבירה
״אופס , סורי ״  היא אומרת בלעג אני מחייכת ושותקת משהו שאני עושה בזמן האחרון שלא מתאים לי בכלל
״אגב השמלה שלך היא נפרמת ״ היא  נוגעת בחוט פרום בצד
״לא נורא ״ אני אומרת ומסתירה
״אני פשוט לא מבינה למה מרשים לאנשים מוזרים לבוא ״
״סליחה ?! אני מוזרה על שהצבע של עיני שונה או על זה שחוט קטן נפרם ״ אני מסתכלת עליה בעצבים
״לא זה ולא זה מותק ,זה שניהם זה פתטי שאת מנסה להשתלב פה ״ ״מה ??״ ״אוי אני מזהה אנשים כמוך אני וחברותיה פשוט התפקענו מצחוק כשאכלת את הקוויאר והבושות שעשית לסמית׳ באותו יום ״ עיני מלאות דמעות וכעס
״אני מעדיפה להיחנק מביצים של דגים מאשר להיחנק מסיליקון ״ אני אומרת ויוצאת בכיס לא רואה לאן אני הולכת ונתקלת באחד המלצרים ושנינו נופלים ״אוייש ״ הבחורה הבלונדינית אומרת ומגחכת אני קמה מהמלצר ״סליחה״ אני והוא אומרים יחד
אני מרימה את ראשי ורואה את סמית׳ מסתכל
באותה שנייה אני בורחת , בורחת למרפסת שהייתי לפני כמה דקות.
אני שומעת צעדים מאחורי ויודעת שהוא שם
״אני יודעת אני פריק ״ אני אומרת ומוחא את הדמעות מעיניי
״את לא , את פשוט ... את״ הוא אומר ומתקרב ואני מסתובבת אליו
״למה אתה נחמד אלי ?, אתה תמיד התייחסת עלי כאילו עשיתי לך משהו רע ״
הוא לוקח נשימה ״רייצ'ל אני לא לא התכוונתי שזה יראה כך . ״
״אז ככה זה נראה ״
הוא מתקרב אלי ״אף פעם אל תחשבי שאת מוזרה , את מיוחדת שונה אל תתני לאף אחד לשנות אותך אפילו לא אני״ הוא אומר מביא לי את המטפחת שלו ועוזב אותי לבד במרפסת ״לעזאזל , איך זה שתמיד הוא אומר את המילה האחרונה , אני צריכה להתאפס על עצמי ״