Your eyes see through me

פרק 4

למחרת בבוקר החלטתי ללבוש משהו יותר אלגנטי , הוצאתי את השמלה השחורה שלי בלי הכתפיות , שהיא מגיע עד הברך לא צמודה וגם לא רחבה . את השער הפעם אספתי לקוקו גבוהה
נעלתי את נעלי הבובה במחשבה שאני חייבת לקנות נעליים
הפעם לא התאפרתי, לקחתי את התיק וירדתי למטה
״איזה יפה את מתוקה שלי ״ ננה אומרת ואני מחייכת
״תודה , כולם במשרד לבושים כול כך באלגנטיות ״ אני מסבירה ״רייצ'ל אל תשכחי זה לא הבגד שעושה אותך זו את שעושה את הבגד ״ היא אומרת ומחבקת אותי ״אני יודעת . אגב ננה לגבי צהריים מסתבר שזה חלק מהעבודה שם ״ אני מסבירה את זה  בעדינות שאני לא צריכה שתבשל לי ״את עוד תבקשי שאבשל לך ״ היא אומרת ואני יודעת בליבי שהיא צודקת
״אני חייבת לזוז ביי ננה ״  ״יום טוב מתוקה ״
אחרי שהבנתי את הדרך למשרד החלטתי לקחת אוטובוס , אני לא יכולה להרשות לעצמי לנסוע במונית כול יום , לכן הפעם עליתי על האוטובוס ואחרי עשרים דקות הגעתי לתחנה הקרובה ביותר למשרד , משם זה לקח לי עשר דקות הליכה אבל בחום של קליפורניה זה הרגיש כמו שעה .
אחי שהגעתי החתמתי את הכרטיס ונכנסתי ״רייצ'ל ״ ג׳וי המזכירה קוראת לי ״כן?״ אני שואלת וראה איך היא בוחנת אותי ומחייכת ״השמלה ממש יפה עלייך . בכול מקרה  בשעה תשע מר קרוס מחכה לך במשרד שלו ,הוא רוצה לעשות הכרות בין כול המתלמדים , אז אל תאחרי ״ אני מהנהנת וניגשת למשרד של רוס ״בוקר טוב ״ אני אומרת ופותחת את הדלת שם אני מוצאת את סמית ורוס  ״סליחה , אני אחכה בחוץ ״
״כן. ״ סמית אומר בכעס ואני יוצאת חושבת אם עשיתי משהו רע . אחרי חמש דקות הוא יוצא החוצה מעיף בי מבט ועובר
״בואי הכנסי ״ רוס אומר ואני נכנסת ״ראיתי את הדפים שהנחת על השולחן , תןדה זה מעולה ״ אני מחייכת ״אז ככה התפנה משרד יותר מהר ממה שחשבתי אבל אני אהיה כנה אתך הוא לא משרד גדול , והוא די קרוב למר סמית, רוב המתלמדים העדיפו לחכות ״ הוא אומר , ואני מבינה . אף אחד לא רוצה להיות קרוב אליו , זה מלחיץ שהוא יכול להכנס לביקורי פתע , אבל אני לא מפחדת אני יודעת שלא משנה מתי הוא ימצא אותי אני אהיה מוכנה ״אין לי בעיה ״ אני אומרת ורוס נראה טיפה המום
״או קיי אז בואי אחרי ״ אני יוצאת אחריו לכיוון המשרד
בין המשרד שלי למשרד של סמית מפריד קיר נורא דק ״וואו המשרד ממש יפה ״ במשרד היה שולחן גדול שעליו היה מחשב , ספרייה בצד כיסא משלי וכןרסא ״מה זו הדלת הזו ? ״ אני שואלת מנסה לפתוח אותה אבל היא נעולה ״זה דלת שמובילה למשרד של מר קרוס , המשרד שלו היה פעם של אביו וזה היה שלו ״
״אז אנחנו ממש ממש קרובים ״ אני אומרת ומתרחקת מהדלת
״בדיוק , אז מה את אומרת ?״  אני לוקחת נשימה עמוקה
אני ממש צריכה משרד משלי , ולא נעים לי להיות במשרד של רוס ״אני אקח אותו ״
רוס נתן לי את השעתיים הראשונות לסדר את המשרד
ניקיתי את האבק סידרתי את הספרים שהיו שם
רובם היו ספרי לימוד שקראתי במהלך התואר
אבל היה שם גם ספרים של ז׳ול ורן , הם היו נראים די ישנים
סידרתי אותם עם שאר הספרים
אחרי שהכול מסודר ומה שנשאר זה להביא כמה דברים מהבית זה מוכן אך דבר אחד הפריע לי מה אני עושה עם הדלת זה פשוט מלחיץ, לבינתיים השארתי ככה ויצאתי השעה הייתה חמשה ל9
אני הולכת לכיוון המשרד של מר קרוס שהיה פתוח ״שלום״
אני אומרת לארבעה אנשים שנמצאים
היו שם 3 גברים ובחורה קטנטונת ״היי את בטח רייצ'ל , אני בת׳ זה טום , מקס ואדריאן ״ שלושתם מחייכים ואני יושבת
מתבוננת בהם בשקט מקס הוא אפרו אמריקאי שנראה טיפה יותר בוגר ממני , טום הוא הילד הבלונדיני עם העיניים הכחולות
ואדריאן היה יוצא דופן שקט שערו אסוף לקוקו צבע עור כזית ועיניו שחורות , הבחורה שלידי הייתה מתולתלת עם עיניים חומות ונמשים ״אז איפה מר סמית ?״ אני שואלת ״פה ״ הוא נכנס למשרד ״אז ככה ברוכים הבאים למשרד , כולכם הרווחתם את זה ביושר , נבחרתם ממעל 100 מתלמדים אחרים״ בת׳ מחייכת
״כפי שבטח שמעתם הולך להכנס תיק מאוד גדול לחברה מישהו יודע של מי ?״ ״מייק בנסון טייקון בן 57 שאת רוב כספו עשה בהימורים , הוא נתבע על ידי יוליה גרין בת 23 שטוענת כי הוא אביה והוא מתכחש על קיומה ״ אדריאן אומר במהירות ״מעולה , אז אנחנו מייצגים את מייק בנסון , ואחד מכם יצטרף אלי ולעורך דין רוס ״
כולם מתרגשים וגם אני ״במהלך השבוע הקרוב אנחנו נבחן אותכם אך אתם עובדים , כמו כן עליכם ללמוד כול פרט על גברת גרין , כול סוד כול פיפס שיכול להשפיע ומי שימצא יזכה לשחק במגרש של הגדולים ״ הוא מחייך
״משוחררים ״ הוא אומר וכולם קמים
״גברת מלקום ״ הוא קורא לי ואני מסתובבת ״כן ?״
הוא קם לכיווני ״שמעתי שאת במשרד שלידי ״ אני מהנהנת
״אני שונא רעש , לא שוכבים במשרד שלידי , והכי חשוב לא מתקרבים לדלת ברור ?!״ אני עומדת מולו המומה ״אני אקבל את השתיקה הזו ככן עכשיו תסגרי את הדלת ביציאה״ הוא אומר ויושב בכיסא משאיר אותי המומה
אני אני בכלל בתולה איך הוא מעז .
הוא מסתכל עלי מחכה שאצא אבל אני מתקרבת אליו צעד שתיים ועוצרת מול השולחן
אני עומדת מולו שותקת לא יודעת מה להגיד בסוף החלטתי פשוט לסתום , הסתובבתי יצאתי החוצה וסגרתי את הדלת מאחורי
אני אוכיח לו שאני עובדת קשה אני נכנסת למשרד שלי פותחת את המחשב ומקלידה יוליה גרין ....
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אחרי שלושה ימים רצופים שאני נשארת עד 10 בלילה במשרד סוף סוף מצאתי קצה חוט , ותאמינו לי זה היה קשה
הרי בדיקת אבהות מוכיחה כי יש 92 אחוז קשר דם
לאחר הרבה חיפושים מצאתי משהו בבית חולים בו מייק נולד
לקחתי את התיק ויצאתי לבית חולים , שמה חיפשתי את המיילדת שילה אותו מסתבר שהיא נפטרה אבל האחות עדיין חיה . אחרי סיפרתי לה שאני מחפשת את התיק של גברת בנסון ושל ילדיה היא הסתכלה עלי המומה ״מתוקה לגברת בנסון היה רק ילד אחד ״ היא מגמגמת . ״בבקשה אני לא טיפשה רונדה , אני יודעת שנולדו לה תאומים מה קרה לתינוק השני ?״
היא שותקת ״רונדה בבקשה אני מנסה לאתר אותו מגיע לו להכיר את המשפחה שלו ״ אני משקרת ״מי את ?״
״אני חברה של המשפחה קוראים לי קייט ״ אחרי מסע שכנועים היא נתנה לי את התיק ומפה היה יותר קשה הייתי צריכה לחפש באינטרנט מידה מכיוון שמשרד הרווחה לא נתנו לי מידע לכן הייתי צריכה לפרוץ למחשב שלהם , ככה זה כשאבא שלך הוא גאון מחשבים ולימד אותך דברים שלא לומדים בשום מקום
סוף סוף מצאתי מה שחיפשתי ״ג׳ייקוב איידן בן 57, נפטר לפני חודשיים עקב התקף לב ״ אני מחפשת תמונה , ואני לא מאמינה הוא ממש דומה למייק , יוליה אומרת שאמא לא אמרה לה את השם אבל הראתה לה תמונה שלו כשהיה צעיר והאמת הם היו שתי טיפות .
למחרת בבוקר הלכתי עם כול המידע שהדפסתי ישר לתוך המשרד של מר קןרס
אני נכנסת למשרד בלי לדפוק , סמית מסתכל עלי כמו על רוח רפאים ״מצאתי !״ אני מראה לו את הדפים ״אמא של מייק ילדה תאומים אחד היא נתנה לאימוץ ג׳ייקוב איידן זה התמונה שלו שהיה צעיר ״ אני מראה לו ״וזה מייק באותו גיל ״
הוא מסתכל על התמונות ״מייק נשבע שהוא לא שמע על רוזה ויוליה , ויכול להיות שהוא צודק , אנחנו פשוט צריכים לחפש ראיות , תמונות שיחות הכול , אתה מבין בגלל שהם תאומים יש להם את אותו סוג דם בגלל זה בדיקת אבהות יצאה תקינה ״ אני יורה במהירות והוא רק מסתכל על הדפים ואז עלי ״מאיפה מצאת את המידע הזה ?״ ״אני האא פשוט במקום לחפש רק על יוליה חיפשתי גם על מייק , לאט לאט חפרתי עוד טיפה
וגם הייתי צריכה לשקר לאחות שעזרה לילד אותם כדי לקבל מידע טיפה אקראיות
ומשם פשוט חיפשתי את השם עשיתי חיפוש של
מקום פלוס שם פלוס תאריך לידה ומצאתי ״ הוא מסתכל עלי ״עבודה טובה , את בפנים ״ ״יששששש״ ״אבל עדיין חסר דבר אחד , למה היא נתנה אחד ואת השני לא ?״
״לפי מה שכתוב בארכיונים הבנתי שלילד השני היה בעיית לב והוא היה אמור למות , והבנתי שהיא ויתרה עליו או יותר נכון אביו , הוא לא רצה משהן חולה במשפחה , מסתבר שבסוף הוא שרד וחי את גיל 57 .״
״עבודה טובה רייצ'ל , אל תצפי שעכשיו אני אעדיף אותך יותר״
הוא מתקרב אלי ״לא ציפיתי לכך ״
״אם כך תיהיה מוכנה מחר 9בבןקר את באה אתנו