ישיבת הנהלת "לנדאו נכסים" התארכה מעל המצופה. יואב הציץ בשעונו ומבטו שב אל מנהל חטיבת הרכש שלו, אשר סיכם את הנתונים על קרקעות בעלות פוטנציאל במזרח אירופה, שהיו מועמדות לרכישה על ידי החברה. בדיקות האנליסטים של החברה העלו כי השווי שלהן יגדל בשנים הקרובות.
שטף הדברים, שלווה בשקופיות המצגת שהוקרנה על המסך וכללה גרפים צבעוניים ומדדים שונים שנבדקו, לא הופרע גם כשנכנסה ורדית, כדי להודיע לו שד"ר אלקיים ממתינה במשרדו. יואב כמעט בירך על ההפרעה.
"רבותיי, תסלחו לי." הוא פנה אל שמונת המנהלים בחיוך מתנצל, "אני חייב להמשיך אל הפגישה הבאה. עידית תעדכן אותי..."
מבטו נח על אישה מבוגרת, לבושה בחליפה מכנסיים מחויטת, ששימשה כמנכ"לית החברה. האחרונה הנידה בראשה והדיון המשיך מהנקודה שבה נפסק כשיואב קם ופנה לצאת מחדר הישיבות בלווית מזכירתו.
הוא יצא אל המסדרון ובדרכו אל לשכתו החתימה אותו ורדית על מזכרים של הארגון. היא שבה אל שולחנה ויואב המשיך לבדו. בהגיעו אל פתח משרדו הבחין בד"ר אלקיים. היא עמדה ליד החלון והשקיפה מטה אל הרחוב הסואן. השמים התקדרו וטיפות גשם זלגו על הזגוגית.
היא הציצה בשעונה בחוסר סבלנות. הוא חש סיפוק מכך שגרם לה למעט תסכול בתמורה לכל הבעיות שגרמה לו בשנים האחרונות, ועכשיו עם האחוזה. הוא נכנס פנימה, צעדיו נבלעים בשטיח.
היא נראתה רעננה בתחילתו של היום. תלתליה היו אסופים בפקעת מרושלת על עורפה. מכנסי הג'ינס המשופשפים שלה היו תחובים במגפיים שידעו כבר ימים טובים יותר. חולצת סריג רכה וצעיף צמר צבעוני שהיה כרוך סביב צווארה, השלימו את המראה.
"הבאת איתך צו עיקול הפעם, דוקטור אלקיים?" שאל.
רומי סבה לאחור והתעלמה מהערתו העוקצנית.
"רציתי לשוחח איתך בנוגע לאחוזה. למען הדיוק, יש לי כמה שאלות בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלך."
הוא סימן לה לשבת לצד שולחן ישיבות עגול שעמד בסמוך לחלונות והתיישב מולה.
"באת לבקש את עזרתי." הוא רווה נחת מהמעמד.
השיחה שלהם יכולה להפוך במהירות לזירת התגוששות ורומי ידעה שאסור לה להגיע למצב שכזה. היתה לה מטרה בפגישה עמו. היא הייתה זקוקה למידע חשוב, ואם המשמעות של זה היא לסבול במשך כמה דקות את ההתנשאות שלו, היא תהיה מסוגלת לעמוד בכך.
היא הוציאה מתוך תיקה את הניירות שאספה שלומית עם כל המידע על שושלת ויינבאום ופרשה אותם לפניו.
"אני אעריך מאוד את עזרתך," החלה בנימה פייסנית "לפי הבדיקה שלנו בארכיונים ובמאגרי מידע שונים של המדינה, אנו יודעים כי הבית המקורי הוקם על ידי מאיר ויינבאום בזמן העלייה הראשונה. יש לנו רישומים על ילדיו, שניים ששרדו מתוך חמישה. האחרון שגר באחוזה היה בנו אביגדור וידוע לנו שהוא נישא ונולדה לו בת בשם סטלה. לצערי אין לנו שום פרטים עליה. הרצף ההיסטורי של הבית אינו שלם. פה מסתיים סיפור משפחת ויינבאום ואיכשהו מתחיל סיפור משפחת לנדאו. אין לנו מושג אם היא התחתנה עם מישהו ממשפחת לנדאו או שהבית נמכר למשפחה שלך וכך הגיע לידיכם."
VOUS LISEZ
סודות באחוזת השושנים
Roman d'amour"אחוזת השושנים" ניצבת על גבעה בלב פרדסים בפאתי נס ציונה, שוממה ועזובה מזה עשרות שנים. כשימיה היפים ועטורי התהילה כבר מאחוריה וכשהמקום מיועד להריסה כדי לפנות מקום למיזם נדל"ני שאפתני, רק אישה אחת נאבקת כדי להציל את האחוזה מגורלה הקטלני. ככל שמעמיקה ד...
