סודות באחוזת השושנים

פרק 3

צפון תל-אביב, מגדלי אורלוב

צינת הבוקר העירה אותו. יואב פקח את עיניו לבוקר שטוף שמש בהירה. רחש של זרימת מים נשמע מכיוון חדר הרחצה שלו. נטלי, בת הזוג שלו מליל אמש, בוודאי מתרעננת שם. הוא כיסה את חזהו החשוף בשמיכה הרכה ועצם שוב את עיניו. הוא יכול היה לישון עוד שעות. מסיבת ההשקה לפרויקט היוקרתי החדש של "לנדאו נכסים" אמש, זלגה אל תוך עומקו של הלילה. כששב לתל אביב השעה הייתה שתיים לפנות בוקר. אבל לא היה לו על מה להתלונן. המסיבה נחלה הצלחה מסחררת בקרב לקוחות פוטנציאליים וגם אצל היחצ"נים. "אקסלוסיב", מלון הבוטיק שנפתח לעסקים באותו הבוקר, יועד לחוג לקוחות ייחודי בעל טעם אנין וסלקטיבי. בית המלון שמוקם בפרוורי עיר הבירה, הציע אווירה פרטית ויוקרתית לאורחיו, בניגוד למלונות עמוסי התיירים וילדיהם הקולניים, שבשיטת "הכול כלול".

המלון המחודש שכן בבניין מפואר בן שתי קומות שנבנה בסוף המאה התשע-עשרה. מרפסותיו חופו בעמודי שיש וחלונותיו פנו אל הנוף הירושלמי. אולם הכניסה במבנה היה מרשים. תקרתו הייתה גבוהה − שישה מטרים, עשויה קמרונות ומקושטת בעיטורים אומנותיים שנשרו והתקלפו עם הזמן. רסטורנטים מומחים הובאו מאיטליה כדי לשחזר את התקרה. משרד אדריכלים תל-אביבי היה אחראי על שחזור המבנה, תוך שמירה על אווירת המקום המקורית. בשנה האחרונה בילתה מעצבת הפנים שלו שבועות רבים, בסיבוב בין בתי ממכר לעתיקות. היא תרה אחר פריטי נוי ורהיטים אותנטיים להשלמת האווירה בלובי של המלון. אדריכל נוף השיב לגינת המלון את יופייה הזוהר לאחר שהייתה שוממה במשך עשרות שנים. מבוך ברושים גזומים ובריכת נוי עם דגי זהב הפיחו חיים בגנים ששבו לפרוח.

יואב שם דגש גם על הצוות שישרת את אורחי המלון והורה לקבל אל שורותיו רק עובדים מנוסים. מלבד יחס אישי וחדרים שהם המילה האחרונה בעיצוב, יציע המלון לאורחיו הנהנתנים את מיטב ארוחות השף במסעדה המשקיפה מערבה ופניה אל השקיעה המרהיבה.

מחשבה רבה הושקעה בקונספט של המלון. האורחים שטיילו אתמול בין גניה ובין חדריה נראו מרוצים מאוד מהתוצאה הסופית. רובם נותרו ללון שם בלילה בחדרים שהוזמנו מראש. יואב ידע שתפוסת החדרים לסוף השבוע שבפתח הייתה מלאה.

המסיבה הסתיימה אמנם בשעות הקטנות של הלילה, אבל יואב נכנע למחויבויות שלו. לפני שיתחיל את היום העמוס שלו, יהיה עליו לעבור ב"מרגוע", בית חולים פסיכיאטרי − הבטחה שנתן להוריו ועליו לקיימה.

אבל הבוקר היה מעדיף להמשיך ולשכב במיטתו. הוא שמע רחש דלת נסגרת וחש את המזרן שוקע לרגליו. חיוך התפשט על שפתיו. הוא פקח את עיניו להביט בנטלי. היא התיישבה על מותניו. היא לבשה חולצת טריקו שלו, שהייתה ענקית על גופה המרהיב, מה שהותיר את רגליה הארוכות חשופות למגע אצבעותיו. היא גחנה לנשק לצווארו ומסך של שיער משיי, מדיף ריח מתקתק של שמפו, כיתר אותו. ידיו טיילו על שוקיה והחליקו במעלה גבה. הן נעצרו על כתפיה, והרחיקו אותה ממנו קמעה.