סודות באחוזת השושנים

פרק 2

"כואב הלב," הפטירה שלומית והסיטה את מבטה מהאחוזה אל עבר המרצה הנערצת עליה.

"כן." רומי שלפה את תיקה ממכונית ה"פז'ו" הקטנה שלה וסגרה את הדלת בחבטה קלה "ממש הזנחה פושעת. המבנה היה בידיו של אבא של לנדאו במשך עשר שנים, מאז שירש אותו. הוא לא טרח להגיע לכאן ולבדוק במה מדובר, וגם הבן שלו. ותוסיפי את הזמן ופגעי הטבע − גם הם לא עשו טוב למבנה."

הייתה שעת צהריים מאוחרת כשהן הגיעו אל השטח. אחרי שסיימה את הפגישה שלה עם יואב לנדאו נסעה רומי לאסוף את שלומית, עוזרת המחקר שלה, מאוניברסיטת בר-אילן ומשם הן המשיכו לפאתי נס ציונה. שלומית הייתה יד ימינה במוסד האקדמי הוותיק, בחורה מבריקה ונאמנה. רומי הכינה אותה לקראת הדוקטורט שלה ושלומית אספה חומר עיוני ונברה בערימות של טקסטים ומקורות עבור רומי.

הן התקדמו אל עבר שטח האחוזה שהמה אדם, ניידות משטרה וכלי רכב נוספים. גווה של רומי התקשח כשראתה שהכלים הכבדים של קבלן הבנייה עדיין עומדים במקום, אם כי משותקים. הפועלים ישבו בצד בצל סככה מאולתרת, שהקימו כדי להגן על עצמם מפני הרוח המצליפה ומטפטוף הגשם שירד לפרקים.

היא הבחינה בכתב חדשות מקומי ובצלם שלו. הם הסתובבו בין השלוליות וניסו לאתר זווית צילום מתאימה להכנת הכתבה. עיתונאית נוספת ראיינה את מי שנראה כמנהל העבודה באתר ורשמה בפנקסה את דבריו. איך אני אמורה בדיוק לעבוד כאן עם כל ההפרעות הללו? נמתחו שפתיה של רומי לקו דק.

סרט ניילון אדום של המשטרה עם כיתוב באותיות שחורות, חתם את הכניסה לחדר הפרוץ וסימן את זירת האירוע. רומי חיפשה את הקצין שניהל את החקירה. היא ניגשה אל אחד השוטרים שצפה על אנשי המעבדה לזיהוי פלילי, גבר ואישה בסרבלים לבנים שרכנו מעל לשלד ונטלו דגימות אל תוך מבחנות פלסטיק זעירות. הם אחסנו אותן בתוך ארגז הכלים שלהם, לאחר שטפטפו עליהן חומרים שונים. השניים נראו שקועים במלאכתם, כפפות לטקס על ידיהם ורגליהם עטויות כיסוי כדי לא להרוס ראיות חשובות מהזירה. פנסי תאורה הוצבו לידם כדי להאיר את פנים החדר האפל. השוטר הצביע על אישה רחבה ונמוכה במעיל כחול, שנראתה בקצה השני של הזירה. היא עמדה לצד רכב המעבדה הניידת של המחלקה לזיהוי פלילי ושוחחה עם השוטרים, מורה להם לסרוק את חדרי האחוזה.

רומי ושלומית עזבו את השוטר וצעדו אל עבר הקצינה. הן חלפו על פני אמבולנס שעמד ברחבה שממול לבית − הפרמדיקים החלו לעזוב את המקום כשהבינו שמהם לא תבוא הישועה לקורבן האומלל. הפועלים המשועממים מן ההמתנה הארוכה וחסרת המעש, עקבו אחר שתיהן. הן נעצרו לצדה, הציגו את עצמן בפני הקצינה וזכו לניד ראש. על דש מעילה הופיעה לוחית כסף ועליה שמה ודרגתה: פקד דליה תורג'מן. רומי התעניינה לדעת מתי המשטרה תפתח את הזירה.