Fake invitation 〉fm sequel

56 〈 twenty eight

כללי.

עברה שנה שנה שלמה מאז התקרית ששינתה את אורח חייהם של קסידי והארי.
הארי זוכר איך הרגיש שזיהה אותה, וקסידי זוכרת איך היא נלחצה ומיד רצה אל הרכב.

הפעם הראשונה שהם ראו אחד את השני אחרי כמעט ארבע שנים. זה היה יום ההולדת השלישי של פייטון, והיום היא בת ארבע.

הארי מניף את ידו ועוצר את המונית שעברה.
הוא מדקלם את הכתובת של הדירה של אמילי, מרוב שכבר היה בה כל כך הרבה. הוא מתרווח במושב האחורי, מניח על ברכיו את הקופסה העטופה בה המתנה לפייטון.

׳אני בדרך׳, הוא שולח הודעה לקסידי ומניח את הפלאפון על ברכיו. משפשף את ידיו אחת בשנייה וצופה ברחובות מנהטן מהחלון.

קסידי התרוצצה ללא הפסקה בדירה, מוודאת שכל הקישוטים במקומם, והכיבוד מוגש על השולחנות.

״אמילי, העוגה!״ היא קוראת בזמן שהיא מסדרת כיסאות. אמילי עם מפתחות הרכב בידה, ״עכשיו אני יוצאת להביא אותה מהמאפייה!״ היא מכריזה.

״לא, רגע, אבל אני צריכה עזרה עם האורות הצבעוניים!״, היא משרבבת שפתיים בלחץ.

״אני אחזור ממש מהר, את תסדרי! יש עוד ארבעים דקות עד לשבע!״ אמילי ממלמלת בדרכה אל הדלת כשהיא חוטפת את התיק מהספה.

״עדיין לא סיימתי לסדר את ה- ואוי, אלוהים, עוד לא התלבשתי אפילו!״

אמילי תופסת בכתפיה של קסידי ומנערת אותה.
״קאסי! תנשמי. ההורים שלך ושל דין תכף כאן עם דין והם יעזרו לך״, אמילי מזכירה לה.

קסידי מהנהנת ומתנשפת. ״אוקיי, קדימה, לכי! שלא תאחרי!״ היא אומרת לה ואמילי ממהרת החוצה.

קסידי נשענת על השולחן ונאנחת.
״אוי, הפיצות! עדיין לא הזמנתי״, היא מכה במצחה ומיד מחייגת לפיצרייה.

השעה הייתה כבר שמונה ועשרים, אמילי בדיוק הגיעה עם העוגה המפוסלת מסוכר בצורת חד קרן ביחד עם זיקוק מנצנץ.

הורים וילדים כבר הגיעו, פייטון התרוצצה בבית עם זר פרחים סגולים ולבנים ושמלה סגולה תואמת, בזמן שדין וארין מצלמים אותה עם האורחים והקישוטים והמתנות.

אמילי וקסידי הגישו מגש אחרון.
קסידי מתנשפת לרווחה. ״עשית את זה, סופרוומן״, אמילי מצחקקת.

״לא חשבתי שלארגן מסיבות יום הולדת זה כזה מתיש״, קסידי אומרת, והפלאפון שלה רוטט.
היא קוראת את ההודעה מהארי ומחייכת.

הארי נאלץ להיכנס למעלית בזהירות עם קופסה ענקית והמון בלונים בלי לפקשש משהו.

הוא מצלצל בפעמון, מקווה שישמעו משהו מבעד למוזיקה. לבסוף הוא מחליט פשוט להיכנס.