כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!!!!! פרק 45: בין קרירות לכאב בין השפל חלק א'

"ההרגשה הכי גרועה שאתה אי פעם תרגיש היא לשבת ליד מישהו שהוא כל העולם בשבילך ולדעת שאתה כלום בשבילו."
(לא ידוע)

"כל פרדה היא מעין מוות וכל פגישה היא תחיית המתים."
(ארתור שופנהאואר)

•עדי P.O.V•
אז ראיתי את מה שהכי הרס אותי מול עיניי עמדתי קפוא כקרח, כשראיתי את הכל מושמד לנגד עיני. היא עמדה היפה בנשים שיערה אסוף לצמה עדינה וכובע גרב על ראשה. ראיתי בחור מולה גבוה בלונדיני חיוור הוא הצמיד אותה לעץ היה שנייה מנשיקה. לא יכולתי לעמוד שם ולהסתכל על זה מילותיה מהלילה ההוא הדהדו במוחי "בבקשה אל תכאיב לי עם אתה אוהב תשחרר אותי הניח לי." חיבקתי אותה מוריד אותה בעדינות ליטפתי את פניה היפות.
"אני אוהב אותך," הרגשתי כאב כשאמרתי לה הרגשתי  בדמעות זולגות להם דמעותיה זלגו גם היא חיבקה  אותי חזק.
"אני אוהבת אותך מאוד אבל אנחנו לא נוכל לעולם להיות ביחד עדי שלי." היא לחשה בוכה הרגשתי שבור היא נגעה בפניי מלטפת אותם מנגבת את הדמעות שלי. הבטתי בה הרגשתי כאב אני לא יכול לירז אני אוהב אותך! אני לא יכול לראות אותך איתו אני אמות רק המחשבה הזו חלפה במוחי. למות? התקרבתי אל שפתיה מנשק אותם שוב נשיקה אחרונה ועדינה כל כך ידיה העדינות הונחו על פניי ברכות מלטפות את פניי מלטפות את עורפי את צווארי, עיניה היו עצומות כל כך בעדינות כשהתנשקנו לנו הפסקתי בעדינות.
"אני אוהב אותך, ויאהב אותך לנצח עם אנחנו לא נחזור לעולם-" נשברתי במילה האחרונה הדמעות זלגו להם. "תדעי לך שאני אחכה לך בעולם הבא." אמרתי שבור לה מלטף אותה מצמיד את מצחה למצחי.
"עדי-עדי שלי אהוב שלי אני אוהבת אותך- ויאהב רק אותך אהובי א-אם לא נחזור אחכה לך לנצח שם במרומים." היא לחשה מבטיחה בוכה קולה היה שבור חיבקתי אותה מנשק את ידיה.
"להתראות אהובתי," אמרתי לה מתרחק ממנה
הבטתי בה עיניה פגשו בעיניי מבט קר על פניה. היא התכוונה בכוונה להתקרב אל פניו. הלכתי אליהם הרגשתי חמום זעום הקיפאון עבר צעדתי בצעדים גדולים לעברה, דחפתי את הבחור ההוא ממנה. הוא הופתע לראות אותי הבטתי בעיניה בזעם זעמתי נשמתי עמוקות דרך אפי.
"את ואני עכשיו חייבים לדבר." דיברתי אליה בעברית עיניי היו מלאות זעם עוד הייתי שיכור היא עיקמה את עפה.
"אתה שיכור אטיאס תבוא אליי כשתהיה צלול במוחך." היא אמרה בכעס בעברית.
"לירז עכשיו!" אמרתי לה בקול תוקפני וזועם עיניה הביטו בי בזעם.
"היי אח שלו שתחרר ממנה." הבחור הבלונדיני אמר בקול ארסי.
"לך תזדיין," אמרתי באנגלית תפסתי בידה של לירז בכוח.
"אטיאס שתחרר אמרתי לך אני לא רוצה לדבר איתך!" היא אמרה לי בעברית בזעם.
"לירז!! בואי כבר!" אז מישהו החטיף לי בוקס לפנים לעזאזל הבטתי בזעם באותו הבחור.
"יא בן זונה." סיננתי באנגלית ונתתי לא אגרוף לפנים מחזיר לו וכך התחלנו לריב מכות.
"עדי!! תפסיק!!" היא צעקה אליי בעברית היא ניסתה לעצור אותי. היא חיבקה אותי כשהיא מאחורי ניסיתי להשתחרר ממנה היא חיבקה אותי בחוזקה מצמידה אותי אליה.
"עדי בבקשה תפסיק, תשכח ממני תשכח מאהבה שלנו יש לך את לוסיאנה אנחנו לעולם לא נהיה ביחד רק...רק למעלה." היא לחשה אל תוך אוזני עוצרת אותי כשהיא אומרת את המילים הכואבות האלה הבחור הביט בנו.
"לירז! אני לא יכול!! לא יכול בלעדייך!! אני אוהב אותך!! אני מת בלעדייך לירז!!" צעקתי שבור מכל מה שקורה לנו. שבור מכך שהיא מבקשת ממני לשכוח את הלב שלי שזו היא. המילים שלה הדהדו במוחי שוב ושוב. הרגשתי הרוס שבור מבפנים הסתובבתי אליה הבטתי בה בפעם האחרונה חיבקתי אותה ליטפתי את פניה.
"אני מצטער עכשיו את תוכלי לשכוח ממני אהובתי אהבתי היחידה אני מקווה שלמעלה את ואני נהיה ביחד." אמרתי לה בקול שקט מביט בה מבט אחרון נישקתי את מצחה ולחשתי לה. "אני אוהב אותך לירז יזראילוב אני מקווה שנפגש שם למעלה." לחשתי לה בשקט היא עצמה את עיניה. הלכתי עוזב את הכל. הלכתי מהר משאיר אותה לבד זהו זה נגמר אני מצטער אהובתי אני לא יכול בלעדייך את בטח כועסת אליי. עזבתי מהר כשבראשי רק היא הלכתי מהר יותר הגשם התחיל לו יום אפור ומגעיל המשיך לו. רצתי לחדר שלי רטוב כולי שבור רחוק ממנה בורח רחוק ממנה.