פרק 8 - שקיעה

46 3 3
                                    

מכירים את זה שהלב שלכם רוצה לצאת מהמקום? שהראש מלא במחשבות והפה רוצה לדבר ולא מצליח?.. זה בערך מה שהרגשתי כשראיתי אותם שם... הייתם צריכים לראות את זה... גסטיןןן , שלפני רגע כתב לי על היד שהוא רק רוצה להסתכל עליי ושחייך אליי כמה פעמים, ג׳סטין הזה ... מה הוא עושה לי מה?..
לראות את הילד שאת אוהבת מתנשק עם מישהי אחרת זה כמו לקבל סכין בתוך הלב , כמו להרגיש את כל הפרפרים נופלים ממך ושאת שוקעת בתוך מערבולת בפנים.. דווקא אז מה שמרגיע אותי זה השירה.. אני אשיר לעצמי וזה הכי יעזור לי בעולם.. וזה מה שעשיתי... בזמן שדניאל ואביגיל עמדו שם צופים בהם בהלם, אני ברחתי למקום הפרטי שלי.. כיתת מוזיקה.. בורחת מכל העולם הזה שעושה לי רע, מתחילה לשכתב על דף לבן את הרגשות שפשוט יוצאים ממני בלי כוונה. מרגישה את הדמעות מתפרצות מתוכי ונופלות לאט לאט.. מרגישה לבד בעולם אבל גם הכי מאושרת ומלאה שיש.
אז התחלתי לכתוב.. כותבת וכותבת וכותבת.. מוציאה ממני הכל.. לא נותנת לדבר להישאר..
חדר מוזיקה, המחבוא הפרטי והאישי שלי..
אפילו אביגיל לא יודעת שאני באה לכאן לפעמים, יושבת עם עצמי וכותבת..
לאחר שעה בערך שנעלמתי , כבר הייתי חייבת לחזור אחרת אביגיל ודניאל בטח כבר היו משתגעים.. קמתי משם, לוקחת את בתיק והדף מלא מילים ויצאתי משם..
דניאל כהרגלו במרכז העניינים תמיד ישר נצא אותי בעיניים ובא אליי.. לפעמים אני מרגישה שהוא קולט עליי דברים אבל יודע שעדיף לא לדבר.. דניאל מדהים...
״אמה נעלמת לנו ״ דניאל אמר , ״כן.. הייתי צריכה את הזמן שלי קצת לבד ..״ אמרתי..
״ידעתי!! מה זה שוב האפס הזה ? ״ דניאל אמר והתחיל קצת להתעצבן , ״כן דניאל זה קשה לי מאוד .. אני מקווה שאתה מבין..״ אמרתי חסרת כוחות..
״אני הכי מבין בעולם.. ״ הוא אמר בשקט.. ״טוב בואי״ דניאל אמר , ״מה לאן דניאל? ״
״את כבר תראי..״ דניאל אמר וחיוך קטן עלה על פניו..
הלכתי איתו, אני סומכת עליו , אני יודעת שיהיה בסדר ...
נכנסו לאוטו שלו , רכב שחור מהממם , דניאל פשוט חתיך חחח לא פלא שהוא ממש מקובל וכל הבנות רוצות אותו..
נכנסו לאוטו המהמם הזה והתחלנו לנסוע.. ניסיתי להוציא ממנו לאן הוא לוקח אותנו אבל דניאל פשוט שתק.. אוף שידבר כבר חחח..
התחלתי להלחץ כי באיזשהו שלב כבר יצאנו מהעיר והתחיל קצת להחשיך.. אבל ידעתי שאם אני עם דניאל אני בטוחה..
הודעתי להורים שלי שנשארתי לתגבור עם המורה ושאני אתעכב ונתתי לדניאל להוביל אותי אל הלא נודע ...
״חחחחחחח דניאל אתה לא נורמליייי ״ אמרתי כשאני מתפוצצת מצחוק כשדניאל תפס לי את הרגליים ופשוט הפך אותי באוטו , היה לי כל כך מצחיק וכיף איתו...
״טוב , הגענו גברת אמה ״ דניאל אמר כשהוא כולו צוחק ,
המקום היה מדהים מדהים מדהים!! מן גן עדן שרק דניאל מכיר כי לא היו שם אנשים בכלל .. מקום מלא בפרחים מהממים ועצים שכיסו את השמש .. עלים שנושרים והריח היה ריח של וורדים ושושנים.. מקום מדהים. דניאל לקח אותי לשבת מול השקיעה המדהימה שהייתה שם ופשוט נהניתי מכל רגע..
״נו אז מה את אומרת ? ״ דניאל שאל,
״אני מרגישה כמו בגן עדןן דניאל איזה מקום מדהים איך גילית אותו ״? , ״אני פשוט אוהב לטייל, וגיליתי את המקום הזה בגיל 10 בערך, אז מגיל 10 בערך אני בא לכאן ונח.. שוכח מהכל..״
״ ואו .. מקום מדהים. ״
״אני שמח שאת אוהבת אותו, את היחידה שיודעת על קיומו , לא סיפרתי לאף אחד על המקום הזה ..״ דניאל אמר.. ״באמת? רגע ולמה בעצם הבאת אותי לכאן?״ שאלתי..
״לא יודע, כשראיתי אותך היום במסדרון בוכה , כן כן אמה ראיתי את זה עלייך , אז הרגשתי שאני חייב להציל אותך משם ולקחת אותך למקום שקט..״ דניאל אמר .. ״איך אתה תמיד מצליח לראות עליי את מה שאני מנסה להסתיר?״ חייכתי ואמרתי.. דניאל חייך אליי והיה פשוט מדהים.. כל הערב דיברנו , צחקנו ודניאל לגמרי היה שם בשבילי ועזר לי לשכוח מהכל.. נשארנו שנינו שם להסתכל על השקיעה ביחד , רגע לפני שנצטך לחזור למציאות ולחזור הביתה...

~~~~~~~~~~~~~~~~~
היייי כולם❤️❤️❤️
טוב אז יצא פרק יחסית ארוך הפעם .. פשוט גלשו לי המילים חחח , אחד הפרקים האהובים עליי עד עכשיו..:))
תגידו לי מה דעתכם , תכירו לאנשים את הסיפור זה עוד כלום ממה שיקרה בסיפור:))..
מקווה שאתם אוהבים עד עכשיו את מה שקורה בסיפור..:)) ❤️❤️

Story Of My LifeWhere stories live. Discover now