together

104 8 1
                                    

4th march 2020
חייכתי.
"לא! זה לא חיוך בכלל!"
חייכתי חיוך גדול יותר, שיינים יצאו.
"זה יותר טוב!"
הרשתי למאי לצלם תמונה.
היא כל כך יפה.
שערה, שפעם היה אדום זוהר, עכשיו צבוע לירוק.
אנחנו נראנו להפתעתי טוב ביחד.
החברים שלי פה בבירמיהם אהבו אותה.
ואני אוהב אותה.
"אבא!"
הסתובבתי, מושיט את ידי לחיבוק מהבת שלי.
היא רצה לתוך ידי, נהנת מהחום של החיבוק.
"לרה!"
מאי קראה לה, והילדה בת ה5 רצה להצתרף לאמה.
הסתכלתי עליהן מאוהב.
אבל לרה חזרה פנימה אחרי זמן קצר אחרי שאימה נכנסה לבית כדי להכניס בחזרה את המצלמה.
"אבא, מצאתי את זה ליד המיטה שלך"
הרמתי את גבותי.
"אני מצטערת, אני יודעת שלא הייתי צריכה להסתכל על הדברים שלך"
היא נתנה לי תמונה.
בתמונה כשהייתי צעיר ישבתי על הספסל ליד החברה הכי טובה שלי לשעבר שלמדתי לחיות בלעדיה.
לרה קוין.
ככה גם קראתי לבת שלי.
אבל אף פעם לא יכולתי להתגבר על לרה האמיתית.
"איך זה?"
היא שאלה בסקרנות, יושבת על רגלי.
"זאת הייתה האהבה הראשונה של אבא, לרה. היא הייתה החברה הכי טובה של אבא, אבל היא הייתה צריכה ללכת הרחק מכאן ואבא לא ראה אותה יותר מעולם. כמה שנים אחרי אבא פגש את אמא ואנחנו ביחד מאז. עכשיו תקשיבי"
חייכתי אליה בעצבות.
"אני רוצה שאת תהיי חזקה. לא משנה מה קורה את חייבת להבטיח לי שאת תהיי חזקה ושתאהבי את כולם ושתהיי ילדה טובה. אל תתני לבנים לשבור את ליבך- תגידי להם שאבא ישבור להם את הפנים. פשוט תהיי עצמך לאב, וכולם יאהבו אותך. אבל הם יאהבו אותך בכל מקרה. מי לא יאהב את לרה הקטנה?
היא חיבקה אותי, וברגע הזה אני ידעתי שעשיתי את הבחירה נכונה בחיים.
אני מודה למאי שהצילה אותי.
אני מודה לבתי על קיומה.
ואחרונה, אני מודה ללרה.
על הכל.

Help|| L.t- HebrewWhere stories live. Discover now