נכנסתי הביתה בשקט, ושמתי את המפתחות על השידה הלבנה שהייתה בכניסה.
השעה הייתה 2 בצהריים, וכמובן שרועי עדיין ישן.
אני באמצע לימודים, הוא לא עובד, וגם אני לא, אנחנו אשכרה חיים על הכסף של ההורים שלנו. איך אפשר לחשוב בכלל על ילד במצב הזה?
הדלקתי את האורות, ושמתי את התיק על הספה, כשאני מורידה את
הג׳קט ושמה על הכיסא.
הכנסתי לעצמי נס קפה, והתיישבתי על השיש כשאני משחקת בטמפל רן ותוך כדי שותה את הנס שלי.
חלפה לה עוד חצי שעה, ורועי עדיין ישן. נכנסתי עצבנית לחדר שינה, וכעסתי עליו . כעסתי כשהוא ישן ואני צריכה להיתקע עם המחשבות האלו.
לקחתי את הדבר הראשון שראיתי, והעפתי אותו על הקיר.
רועי קם במהירות שיא, והסתכל עלי מבולבל ״הכל בסדר? את בסדר?״ הוא שאל חצי יושן, והסתכלתי עליו חסרת אונים. המצב אבוד.
״אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי לו בקור, ויצאתי מהחדר. חזרתי להתיישב על השיש, ורועי יצא אחרי משהו כמו חמש דקות, לבוש רק במכנס טרנינג אפור, שהחמיא לעור השחום-שזוף שלו.
״התגעגעתי אלייך, אני שונא שאת יושנת מחוץ לבית״ הוא אמר ונעמד בין הרגליים שלי, סוף סוף היינו באותו גובהה.
אבל כל זה לא עניין אותי באותו רגע, רק רציתי לספר לו ולפרוק את זה מעליי, שההחלטה תהיה גם שלו, כי אני לא רוצה את כל האחריות הזאת רק עלי.
״גם אני התגעגעתי אלייך״ אמרתי לו בחיוך מזוייף.
״מה היה דחוף לך לישון שם, את זה עדיין לא הבנתי״ הוא מלמל, בזמן שהוא נישק את הצוואר שלי, ״אין לי כוח להסביר״ עניתי בשקט, והוא הצמיד את השפתיים שלנו יחד.
הרפתי תחת המגע שלו, ונישקתי אותו בחזרה, הוא חייך אליי, ולאחר כמה דקות התנתקתי ממנו.
הוא הסתכל עלי מבולבל ״אה״, הוא אמר והסתכל עלי כאילו נזכר בדבר הכי חשוב בעולם.
״חגית התקשרה, היא אמרה שלא ענית לה, אז היא ביקשה ממני למסור לך שעוד חמישה ימים יש לה אולטראסונד, והיא רוצה שתבואי״ הוא אמר, ובחנתי אותו בבילבול, הוא נראה כלכך אדיש.
הוא אדיש. אני שונאת אותו. ובכל זאת, כל כך אוהבת אותו.
״נשמע כיף״ אמרתי לו, מחכה לתשובה שלו.
״נשמע מעייף״ הוא ענה לי בהתחכמות, וניסיתי לחייך חצי חיוך
״זה תינוק,את יודעת איזה תיק זה״ הוא מלמל והוציא מהארון את הקורנפלקס, בחנתי כל תנועה שלו והתעסקתי באצבעות שלי.
הוא הסתכל עלי מבולבל, וחייך את החיוך היפה שלו, ״קדימה תגידי שתינוק זה ברכה והדבר הכי טוב,מקסים,מתוק וחמוד״ הוא אמר בזילזול, והתעלמתי.
״זה הדעה שלך, אני לא יכולה לשנות אותה״ אמרתי או יותר נכון לחשתי לעצמי, רועי הסתכל עלי מבולבל, והתקרב אלי כשהוא עושה כאילו הוא מודד לי חום, גילגלתי עיניים והוא העביר את היד שלו על הלחי שלי והסתכל עליי מלא אהבה, חייכתי אליו חצי חיוך, והוא חזר לשפוך את הקורנפלס לצלחת.
״את מוזרה היום״ הוא אמר, והסתכל עלי, החזרתי לו מבט מבולבלת והוא התעסק בצלחת שלו. ״אני פשוט עייפה״ עניתי בחזרה, והוא מלמל משהו
״מה נעלבת ממה שאמרתי על התינוק של חגית?״ הוא שאל, וירדתי מהשיש והתיישבתי על הריצפה, והורדתי את הנעליים.
״לא״ עניתי חד משמעית, והוא התיישב מולי ואכל מהצלחת שלו.
״את נראת כועסת״ הוא אמר, והרמתי את הנעליים, והלכתי לחדר.
״יולי, מה קרה?״ רועי צעק לי מהמטבח
״אני בהריון״ צעקתי בחזרה, ויצאתי מהחדר, הוא הסתכל עלי מבולבל, וצחק .
הסתכלתי עליו רצינית, והוא הפסיק לצחוק, פעם ראשונה בחיים שלי שראיתי אותו מפוחד, הוא הסתכל עלי כאילו אמרתי לו שיש לו סרטן. הוא בא לדבר, אבל המילים לא יצאו לו, הוא תפס את הראש שלו ושפשף את הפנים.
קיבל את זה יותר גרוע ממני.
״תירגע, אני צוחקת״ פלטתי מבלי לחשוב, והוא הרים את הראש אלי, התחלתי לצחוק, ״אני במקלחת״ הודעתי, והלכתי למקלחת כשאני מגכחת.
נכנסתי למקלחת וסגרתי את הדלת. תפסתי את הפנים שלי והתיישבתי על הריצפה, מה את מפגרת? את כל כך מפגרת, יולי. את פשוט סתומה ברמה שאי אפשר לתאר!!!!
מה קרה פה הרגע? למה עשיתי את זה?
אלוהים... כל כך נבהלתי מהתגובה שלו, הוא לא רוצה תינוק.
הפלאפון של רועי היה זרוק על הכיור, וחיפשתי באינטרנט מקום שעושים בו הפלות, כמובן שמחקתי את ההיסטוריה אחרי זה.
חייגתי את המספר, וחיכיתי לתשובה
״שתצאי את מקבלת מכות, הרגת אותי עכשיו״ רועי צעק, ובדקתי שהדלת נעולה.
״שלום,וברוכים הבאים למשרדו של ד״ר רוני חן״ המענה ענה וגילגלתי עיניים.
״לקביעת תור ויעוץ בנושא הפלה, אנא לחצו אחת, לקביעת תור בנושא גניקולוגיה בזמן ההריון אנא לחצו שתיים, לקביעת תור ליילוד אנא לחצו 3.״
לחצתי 1 , וחיכיתי לתשובה. ״שלום״ ענו וניבהלתי טיפה
״שלום אני רוצה לקבוע תור להפלה״ מלמלתי כל כך בשקט שאין לי מושג איך היא שמעה.
״איזה חודש את?״ היא שאלה בחביבות ושמעו את המסטיק שהיא לעסה
״ראשון״ אמרתי בשקט והיא התחילה להגיד לי את
התאריכים, קבענו ליום ראשון בשעה 5 בצהריים, עוד יומיים.
נכנסתי מתחת למים החמים, והגוף שלי הרפה.
פרצתי בבכי, תוך כדי שאני מנסה לחסום את הבכי שלי, כדי שרועי לא ישמע.
