״בחיים לא השתכרנו ביחד״ אור אמר והסתכלתי עליו משועשעת, החלטתי להישאר לישון אצלו.
אני לא סגורה על אם אני בהריון או לא ואני לא רוצה להתמודד עכשיו עם רועי, פשוט לא בא לי.
״אתה קטן מדי, ואני לא שותה ובטח שלא איתך״ אמרתי לו והוא צחק
״את תהיי אמא טובה״
״החלטת לעצבן אותי?״ שאלתי בעצבים, והעפתי עליו את הכרית, הוא תפס אותה ופרץ בצחוק
״את כזאת בהמה״ הוא אמר והמשיך לצחוק בזמן, שגילגלתי עיניים
החלפתי ערוצים בטלוויזיה, עד שנעצרתי על הישרדות.
אלפי מחשבות הציפו אותי, ונקטעו בבת אחת.
״את בטוחה שאת נשארת לישון אצל אור?״ רועי שלח, והמקלדת הופיעה, מחכה שאני יתחיל להקליד.
״כן הוא לא מרגיש טוב בכלל, איך אתם שם?״ שלחתי בחזרה, עם סמיילי מחייך.
אני שונאת סמיילים.
״את טלי קשרנו בחוץ, חוץ מזה הכל סבבה״ הוא שלח בחזרה, וגיכחתי
״תתנהג יפה״ שלחתי, והתנתקתי מהוואצפ.
״מה יש לך?״ אור שאל, ונכנס ביחד איתי במיטה, ונאנחתי כשמתי את הראש על הכתף שלו.
״אני מותשת״ אמרתי לו, והוא צחק, הסתכלתי עליו במבט רצחני.
״מה את רוצה ישמנה, את לא עושה כלום״ הוא אמר, וחייך אלי חיוך מתנצל.
״המוח שלי עושה״ אמרתי, והוא שם את היד שלו סביבי.
״אה יש לך מוח?״ הוא שאל רגוע, ופרצנו בצחוק רק מלהסתכל אחד על השני
״טיפש״
״סתומה״ הוא אמר, והסתכלתי עליו, הוא הזכיר לי באותו רגע את
סער, לא במראה.
בסגנון דיבור ובהתנהגות, ובמיוחד באופי.
חיבקתי אותו חזק, כשאני ממלמלת תודה, ומרגישה את השפתיים שלו על המצח שלי.
״תודה על מה?״ הוא שאל מבולבל, ופשוט חיבקתי אותו חזק יותר.
״שאתה פה בשבילי״ אמרתי לו והוא צחק,
״אני תמיד יהיה פה בשבילך,תמיד״ הוא הוסיף כשהוא חייך אלי חיוך גאה, וצחקתי.
יצאתי מהמקלחת, ולבשתי את הפיג׳מה של אמא של אור, סירקתי את השיער וירדתי למטה.
אור ישב בסלון ואכל פוקפורן, התיישבתי לידו מבואסת והוא הסתכל עלי מיואש.
״מה עכשיו?״ הוא שאל ונאנח.
״אני מפחדת ממחר״
״אין מה לפחד, איך אמא שלי אומרת זה ברכה״
״יותר בכיוון של עונש״ אמרתי, והבנתי כמה צבועה יצאתי במקרה של חגית, עודדתי אותה שילדים זה ברכה ושמחה ושהיא חייבת להשאיר אותו, ועכשיו כשזה קרה לי, זה הדבר הכי נורא בעולם?
אני נגעלת מעצמי.
מצד שני, חגית היא מהסוג האימהי, אני לא, ואם חס וחלילה רועי היה מת, ברור שהייתי רוצה תינוק ממנו, מזכרת כלשהיא.
מתנה כזאת, שכל פעם שאני יסתכל על התינוק אני יראה את האהבה העצומה שלי ושלו, אבל רועי חי. ואני לא רוצה תינוק.
״את בהריון, מזל טוב״
האחות אמרה בחיוך, ואור הסתכל עלי מבולבל והמום, ושמח והכל ביחד.
הסתכלתי על האחות, כאילו היא מובילה אותי עכשיו למחנה השמדה.
ברצינות, באותו רגע שנאתי אותה והיא הייתה יותר רעה מהיטלר בעצמו.
״יול״ אור אמר, והרגשתי את היד על הכתף שלו.
האחות הסתכלה עלינו מבולבלת, ומהר מאוד היא הבינה שזה לא מה שרציתי לשמוע, כי החיוך שלה ירד.
״איזה חודש אני? או שבוע?״ שאלתי מבולבלת, ואספתי את השיער שלי לפקעת מרושלת.
״חודש ראשון, אצלך זה עבר נקי בלי בחילות או הקאות ״ ברצינות? היא ניסתה לעודד אותי עכשיו?
״אני רוצה לעשות הפלה״ קבעתי.
״יולה, קחי לך זמן לחשוב על זה לפני שאת קובע-״
״תני לי את הכדור הזה, שמפיל את העובר אני רוצה אותו עכשיו״ אמרתי לאחות, וקטעתי את אור, שהסתכל עלי אובד עצות.
״תראי מתוקה, את יכולה לקחת כדור שיפיל את העובר בחודש הראשון, אבל אני באמת ממליצה שתחשבי על זה״ היא ענתה רגועה, וגילגלתי עיניים.
״איך זה הולך?״ שאלתי, ואור התיישב על הכיסא מולי בזמן שהוא משפשף את הפנים שלו וחושב מה לעשות.
״בהפלה תרופתית, את לוקחת 2 כדורים, בשלב הראשון את לוקחת כדור בשם המיפג׳ין ונשארת בהשגחה רפואית למשך כמה שעות, לאחר 48 שעות מזמן ההפלה את לוקחת כדור נוסף בשם הציטוטק, ואת נשארת ל6 שעות השגחה רפואית. ולאחר 14 ימים את צריכה להגיע לביקורת אולטראסאונד״ היא ענתה והסתכלתי עלייה חסרת רגש, זה לא נשמע נורא כמו שדמיינתי.
״למה אני צריכה להגיע לאולטראסאונד?״ שאלתי, חשבתי שאחרי שלוקחים את הכדור גומרים עם זה.
אני נוראית, נוראית שאני חושבת כזה דבר.
״כדי שלמקרה שהתגלו שרידים של העובר, נדרש תהליך גרידה.
שמטרתו לנקות את הרחם.״
והיא הסתכלה עלי כאילו אני הבן אדם הכי נוראי בעולם, ולא נעלבתי. אפילו לא האשמתי אותה שהיא חושבת כזה דבר.
״את רוצה לעשות את זה?״ אור תקף אותי, והסתכלתי עליו חסרת הבעה.
״אני לא יודעת״ עניתי בכנות, וקמתי מהמיטה שישבתי עלייה, האחות חייכה בנימוס ויצאה מהחדר.
״תחשבי על זה לפני, קחי לך יומיים לנקות את הראש ולהבין מה את רוצה לעשות, ותחשבי ברצינות יולי.
ממה את יותר מפחדת? מלהיות אמא? או מהתגובה של רועי?״ אור שאל אותי, ולקחתי את התיק מהכיסא
״מלהיות אמא, זה הדבר שמפחיד אותי״ עניתי לו, והוא נאנח.
״את לא חייבת להיות אמא, את יכולה לעשות הפלה, אבל לא ככה, קחי לך זמן לחשוב על זה. זה רק נשמע קל ופשוט אבל זה לא. את הורגת את הילד שלך. אין בזה שום דבר פשוט וקל.״ הוא הטיח בי, ויצא ואני נגררתי אחריו.
בזמן שהמילים שלו הידהדו לי בראש, וגרמו לי לרגשות אשמה קשות במיוחד.
את הורגת את הילד שלך.
זה באמת מה שאני עושה. ואין שום דרך לייפות את זה.
