Someone To Lean On // H.S

14. ׳המנהיג׳

מצטערת שלקח לי מיליון שנה להעלות את הפרק, אין לי סיבה מספיק מוצדקת.
דרך אגב הייתי שלשום בהופעה של קניה,
והיא היתה פשוט מדהימה, מישהי/ו הייה שם? או שלא מתחברים לסגנון?
טוב סליחה על החפירה..
*****

נ.מ ג׳וסלין

אנחנו יושבים ארבעתיני סביב שולחן ענק, כל אחד בפינה שלו, השקט בשולחן ממש מחריש אוזניים,

״לא יצא לי להודות לך״ אלכס לחש לי מהפינה שלו, שלחתי לו חיוך קטן ושנינו מייד בדקנו עם הארי שמע..

לוקאס נראה המום במיוחד, הוא מסתכל על אלכס ועלי כאילו נפלנו שנינו מהירח,

על הארי אף אחד לא מסתכל, אף אחד לא מעיז,
במיוחד לא אני, לא אחרי מה שקרה מוקדם יותר.

אני עדיין לא מאמינה שעשיתי את זה, כאילו לגוף שלי היה רצונית משלו, לא דיברנו על זה אחרי שיצאנו מהחדר, אני לא חושבת שגם אי פעם נקיים את השיחה הזו.

מה קרה אתם שואלים?

אני לא כל כך בטוחה, רגע אחד אני כועסת וצורחת על הארי שנמצא במצב די דומה לשלי ורגע שני אני נמצאת בין ידיו מנשקת אותו כאילו חיי תלויים בנשיקה הזאת.

מה שהיה יותר מוזר, זה צבע ההילה שהיתה לו, אני כבר רגילה לראות את צבעי הקשת סביב הארי, אני כבר הבנתי שההילות שלו מעידות על רגשותיו, אבל אדום? זה לא מעיד על סכנה? בכל אופן זה לא מנע מימני מלקפוץ עליו ולנשק אותו.

אחרי התקרית הזאת הוא שיחרר את אלכס בטענה שהוא למד את הלקח שלו, ואלי הוא בכלל לא התייחס, נשארתי בחדר הצמוד מנסה להסדיר את הנשימות שלי ולהבין מה קרה הרגע.

הארי זרק את המזלג על הצחלת הריקה שלו, גורם לכל העינים בחדר להיות עליו,
״אל פאקינג תסתכלו עלי״ הוא אמר ומיקד את העיניים שלו עליי,

כל העיניים בחדר נשמעו לפקודתו מלבד העיניים שלי, אני לא יודעת מה הייתי יותר באותו רגע, אמיצה או טיפשה, אבל זה לא משנה כי שניהם היו מביאים אותי לאותו מצב בסופו של דבר,

הארי נראה עצבני, הוא אחז בסכין כל כך חזק, אני מודה, זה הפחיד אותי, הורדתי מייד אצ עיני והמשכתי להסתכל על הצלחת מלאה שלי.

הארי קם מהשולחן, גורם לכיסא שלו ליפול לאחור אך זה לא מנע מימנו מלהמשיך ללכת.