ᗪᖇᗩᗯ IT→ Zayn Malik [completed]

ᗪᖇᗩᗯ IT 7.0

״אהובה?״ שמעתי את זאין קורא ממפתן הדלת.
המשכתי לצייר, ושמעתי את צעדיו מתקרבים.
נשכתי את שפתיי,
התגעגעתי אליו.
אני יודעת שאם אסתכל עליו אני אבכה.
אני לא רוצה לבכות. אני לא רוצה להראות לאנשים שאני שברירית, שבשנייה אני אוכל להשבר.

כעת הוא כבר עומד מהאחוריי, ממקם את שתי ידיו מסביב לכתפיי, ומעסה אותם בעדינות.
השפלתי את מבטי, ממוקדת ברצפה שמתחתי.
הוא התיישב בכיסא הפנוי שלידי.
״נסיכה.. אני מבקש שתסתכלי עלי.״ הוא לוחש
אך אני ממשיכה להתעלם.
״קדימה, מותק,אני יודע שאת מבינה אותי..״ הוא לוחש.
אני מרימה את מבטי ומסתכלת על נקודה שמאחורייו,לא מעזה להתסכל על פניו.
״למה את לא מסתכלת עלי, בל?״ הוא לוחש בקול שבור.

כשאני מעזה להסובב את מבטי אל פניו, לאחר כמה שניות של שתיקה, אני שמה לב לדמעה אחת שיורדת אט אט במורד לחייו, מרטיבה את הפנים של הבן אדם המדהים ביותר שאי פעם הכרתי.

אני גרמתי לזאין לבכות.
גרמתי לסיבה לזיק הקטן של השמחה שנהיה לי בחיים שלי , להשבר.

אני לא פחות נוראית מלואי טומלינסון וחברו מייקל.
אני נוראית.

אם רק הייתי יכולה לדבר,
הייתי אומרת לו שהוא שינה את כל התאוריות שלי,
הייתי אומרת לו שהוא האדם שלא אכזב אותי עד כה.
הייתי אומרת לו תודה.

נאנחתי בעצב,וזאין שם לב לכך.
הוא הרים את מבטו מהרצפה והסתכל עלי,
תחושות הבלבול עלו אצלי כאשר הוא רקן אלי, אך חששותי פגו כשהוא הניח נשיקה קטנה על לחיי ,מזכיר לי סיטואציה שקרתה כאן לא מזמן.

הוא הציץ בשעונו לפני שפתח את פיו,
״עם כמה שאני נהנה לדבר איתך,אהובה, אני מוכרח ללכת עכשיו.״
הנהנתי, והוא קם- מחייך לעברי את החיוך המיוחד שלו, עם לשונו בין שיניו, והלך.

הצצתי בשעון גם אני, וראיתי שעכשיו חמישה לארבע, וכדאי שאתחיל לצאת לפני שלואי טומלינסון ייצא מכיתתו.
יומי הסתיים בטוב, ובעוד כמה דקות כשהוא יסיים את לימודיו, אני לא אהיה כאן כדי לספוג את העלבותיו ו/או מכותיו.
----------------------------------------------
זאיני המלאך .
כמה בנות ביקשו שאני אעשה הקדשות בתחילת כל פרק.
אז כל מי שמעוניינת באחת כזו , שתכתוב בתגובות / בפרטי.
תהנו(;