ᗪᖇᗩᗯ IT→ Zayn Malik [completed]

ᗪᖇᗩᗯ IT 2.0

"Drawing is the only way to show your feelings without having to talk".

תמיד הסתכלתי על הזמרות בטלויזיה, וכל כך
קינאתי.

תמיד רציתי להיות מסוגלת לשיר.
תמיד רציתי להיות מסוגלת להשמיע צלילים מפי.

אף אחד לא יודע איך בכל פעם מחדש, נקרע לי הלב לשניים, כשאחותי הגדולה מזמרת לעצמה במקלחת.

זה כל כך לא הוגן.
אני לא זוכרת שרציתי משהו באותה תשוקה שרציתי לשיר.

שירה הייתה תמיד נדמת לי כמו דרך מקורית להביע את רגשותיי.

אבל - כשגיליתי את האמנות, הבנתי שלהיות מסוגלת להביע את רגשותיי בלי צורך לדבר, זה הרבה יותר מיוחד;לדעתי.

האהבה שלי לציור החלה מאז גיל 10.
היום אני בת 17. עברו שבע שנים.

מאז, בכל יום בין השעות 13:00 - 15:00 , אני משתדלת להגיע לכיתת האמנות.

שם היה לי את השקט של עצמי. תמיד הייתי לבד, עד שנער בעל שיער שחור התחיל להגיע בכל יום באותן שעות.

בהתחלה פחדתי שהוא ייצחק עלי,כמו כולם. אבל נרגעתי כשהבנתי שהוא לא מתכוון לדבר איתי .

למרות שהייתי צריכה את השקט שלי- אני חושבת שלפעמים זה היה נחמד שהוא היה שם בחדר.

האווירה הרגישה לי.. אווירה מוגנת יותר.
מתוקה יותר.

אף פעם לא עזרתי מספיק אומץ בשביל לדבר איתו.
למרות שכן רציתי. הוא היה נראה לי כמו הידיד נפש שתמיד רציתי.

הייתי רואה אותו מהצד, יושב בשקט, כולו מרוכז בקנבס שהיה מולו.

הוא אף פעם לא הביט בי. אני זוכרת שפעם אחת הוא שאל אותי מה השעה, ולמזלי באותו היום שחכתי את שעוני בבית, אז רק משכתי בכתפיי.

אני כל כך מודה לאלוהים שבאותו היום שכחתי את השעון.

אני מניחה שככה נגמר הסיפור עם הנער בעל השיער השחור, כי אני בטוחה שאין שום מצב בעולם- שהוא ייגש לדבר איתי.