הקרב עליה

פרק 28

אנדריי-

"עכשיו וסטטה!" דרשתי מאוולין תשובות לגבי הבריחה שלה, היא השפילה את מבטה והזעם שלי התגבר, ברגע שהיא הרימה את המבט שלה בחזרה לעיניי היא הסתכלה עליי עם עיניי כלבלב עצוב.

אוולין הסתכלה מאחוריי והעיניי כלבלב בפניה נעלמו כלא היו, "קרודליס תראה מאחוריך איך דריוס מסתכל עליהם.." היא לחשה והפניתי את ראשי לאחור, דריוס בהה בגופות של המורדים.

"יכול להיות שהוא הכיר אותם," היא לחשה כדי שדריוס לא ישמע. ישר הבנתי את מטרת השיחה וסובבתי את ראשי בחזרה לאוולין, "סאטיס! אסנר אבידוס?" מספיק! את משוגעת? הלטינית גלשה מפי בקלות, "אנחנו חיפשנו אותך בכל רחבי השוק ועכשיו את משנה נושא בכך שאת מאשימה את דריוס?" שאלתי ולפי איך שהיא מסתכלת עליי התשובה חיובית, אוולין באה להגיד משהו ולא נתתי לה.

"את ברחת ונחטפת, אני דמיינתי את כל התרחישים הכי נוראיים שהיו יכולים לקרות לך ואחד מהם קרה, אם דריוס לא היה מוביל אותי ליער לא הייתי מוצא אותך." לא הייתי יכול ללחוש כמוה ויכולתי להרגיש את המבט של דריוס עליי ועל אוולין, התקדמתי אליה והיא נסוגה לאחור.

"אל תסתכל עליי ככה! אני יודעת שאתה קשור לזה, יש לי הרגשה רעה בנוגע אליך. חסיד אומות העניים!" היא צעקה לדריוס שמאחוריי, תפסתי את הלחיים שלה וגרמתי לה להביט בי.

"תסתכלי עליי! את מוציאה אותי מדעתי וסטטה, נחטפת כי ברחת ממני ועכשיו את מאשימה את חבר שלי שהיה לו חלק בזה! את יצאת מדעתך?" קירבתי את פניי אליה, היא שמה את שתי הידיים שלה על היד שלי ובלעה את הרוק שלה.

"אני מודה לך שהצלת אותי, באמת." היא שינתה את המצב שנוצר בינינו ב180 מעלות, "הוא לא היה צריך להציל אותך אם לא היית בורחת." שמעתי את קולו של דריוס שמאתגר את אוולין לעוד וויכוח.

סובבתי את ראשו אליו ונעצתי בו את העיניים הזועמות שלי, כתגובה למבט ששלחתי אליו הוא משך בכתפיו.

"קרודליס אתה יודע מה הם רצו לעשות לי?" היא שאלה לפתע, חשקתי את הלסת שלי וברגע שהיא שאלה את זה דמיינתי מה הגופות של המורדים שלידי היו עושים לאוולין אם הם היו בחיים והיו מצליחים לחטוף אותה.

מחשבה של אוולין צצה בראשי כשאוולין נדחקת לפינה ערומה, בראש שלי אוולין מתכופפת כדי להחביא את הגוף שלה מידי הדפוקים האלה כשהיא בוכה ומתחננת לעזרה שלי.

הם כולאים את ידיה בשלשלאות כשהיא צווחת עליהם להפסיק, הידקתי את ידי על הנדן שלי והרגשתי נגיעה עדינה בחזה שלי.

המחשבה התפוגגה מראשי וכעס ניצת בי מחדש על זה שהמורדים העזו לחטוף את אשתי, "על מה אתה חושב?" אוולין שאלה כשידה על החזה שלי.

הורדתי את היד שלה ממני בעדינות והיא מצמצה כמה פעמים בשאלה, הסתובבתי לעבר דריוס וגופות המורדים.