האם זו אהבה או שנאה?

12

״מה לעזאזל נראה לך שאת עושה!״ צעקתי עליה ולקחתי את בקבוק האלכוהול מהיד שלה רואה שהיא גמרה כבר חצי בקבוק ״מי מכר לך את החרא הזה בכלל את ילדה קטנה!?״ צעקתי עליה
״אני לא ילדה קטנה אני בת 15 ולקחתי לאבא שלי הוא כנראה יהרוג אותי אחרי זה אבל למי אכפת״ אמרה בשיכרון ושמה את ראשה על הקיר
״ילדה מטומטמת למה את עושה שטויות כאלה״ אמרתי ועזרתי לה לקום ״הי מה קרה לך לרגל״ אמרה כשראתה שאני עם קביים וגבס

״זה לא עינייך עכשיו אולי תעזרי לי קצת לסחוב אותך״ אמרתי לה אחרי שהשענתי אותה על כתפי ״אוקיי אוקיי אישה לחוצה״ אמרה וצחקה בשיכרון
סחבתי אותה עד לביתי שהיה דקה מאיפה שישבה
פתחתי את הדלת והנחתי את מלאני על הסלון ״שיהיה ברור בבוקר הולך להיות לנו שיחה ארוכה!״ אמרתי בעצבים ״טוב אמא״ אמר וצחקה שוב
נאנחתי למה אני בכלל עוזרת לה?
הלכתי למטבח ולקחתי מים ולימון חזרתי למלאני שנשכבה על הסלון ומלמלה דברים ״כחי תשתי ותמצצי את הלימון״ אמרתי והנחתי לה את הדברים על השולחן אבל היא לא קמה והמשיכה למלמל ״מלאני!״ צעקתי והיא סוף סוף כמה ויצאה מהטרנס שנכנסה אליו
לקחה את המים והלימון לאחר כמה דקות היא חזרה להיות קצת פיקחת ״לכי לישון בחדר האורחים היום״ אמרתי והלכתי למקלחת אני גמורה מהיום הזה

הורדתי את בגדי שמתי את הקביים בצד ונכנסתי לאמבטיה נזהרת על הרגל
שטפתי את גופי והסתבנתי יצאתי עם מגבת והלכתי לחדרי כשנכנסתי לחדר ראיתי שמאלני התבלבלה ונרמה במיטה שלי לקחתי בגדים מהארון והתלבשתי בחדר אורחים

נאנחתי הולך להיות יום ארוך מחר
נשכבתי על המיטה לפחות אני לא צריכה לדאוג למשכורת שלי כי מסתבר שקייל משלם יפה מאוד

אני לא רוצה לחשוב על זה שהרוצח של הורי עוד מסתובב חופשי חשבתי שסיימתי עם הסיפור הזה אחרי שרצחתי אותו אבל זה לא הוא ופה חוזר הפחד שלי
מאז שרצח את הורי היה לי פחד שיחזור לרצוח אותי גם אחרי שהתאמנתי ולמדתי והכל עדיין היה לי פחד שיחזור

התקפי החרדה שלי חוזרים אלי ואני מרגישה לחץ בחזה ושאני לא יכולה לנשום
ניסיתי בכל כוחי להירגע ולנשום עמוק אבל זה לא עזר לא הצלחתי לדבר ולא לנשום אני כבר מרגישה את הדמעות יורדות מפני ואיך הראיה שלי מטשטשת
אסור לך להתעלף אליסון!
אסור לך!
המשכתי להגיד לעצמי אבל כבר הרגשתי מותשת מלנסות לנשום
והרגשתי שאני הולכת להתעלף עד ששמעתי את צליל הנייד שלי
וראיתי על הצג שכתוב גורילה זה הסיח את דעתי מההתקף והצלחתי לנשום
הצלצול נגמר ניגבתי את הדמעות שלי לקחתי נישימות אמרתי כמה מילים בקול כדי לראות שלא שומעים שבכיתי ואז התקשרתי אליו

״מה רצית גורילה?״ אמרתי בקול עייף מההתקף ״הערתי אותך פיצקית?״ שאל ושמעתי את החיוך בקולו ״לא מה רצית?״ שאלתי שוב ״רציתי סך הכל לשאול מה שלומך״ אמר והייתי קצת מופתעת
״אני בסדר עוד משהו?״ אמרתי ״כן יש לך חופש של שבועיים אבל אחרי זה אני לא רוצה שתבואי לבסיס אחרי זה אנחנו נתחיל לתכנן את המשימה ואני יעזור לך ואביא לך הוכחות לגבי הרוצח של הורייך אוקיי?״ שאל ״כן״ אמרתי

אם באמת הרוצח של הוריי חי אני חייבת להרוג אותו בכל מחיר
״לילה טוב פיצפונת״ אמר ״לילה טוב גורילה״ אמרתי וניתקתי

עייפות נפלה עלי ונרדמתי

_____________________________

קמתי בבוקר והופתעתי שלא היה לי סיוט כנראה הייתי ממש עייפה אם כך

לקחתי את הקביים והתקדמתי למטבח הכנסתי מרק למלאני כי הולך להיות לה הנגאובר רציני אחרי הכמות ששתתה יחסית גם לגילה
הלכתי לחדרה או יותר נכון חדרי וראיתי שהיא קמה כבר ושהיא מסונברת מהאור בחדר ולא יודעת איפה היא
נשענתי על הדלת ״אני רואה שהתעוררת ילדה״ אמרתי לה
והיא נבהלה והסתובבה אלי עדיין לא חזרו לה הפלאשבקים מאתמול
״קומי הכנתי לך מרק״ אמרתי ויצאתי מחדרי התקדמתי למטבח והכנתי לי קפה ישבתי ושתיתי אותו בשולחן בזמן שהיא יצאה מהחדר התיישבה ליידי ואכלה מהמרק
״וואו זה מרק ממש טעים לא ידעתי שאת יודעת לבשל כל כך טוב״ אמרה והייתה מופתעת מכמה שהמרק טעים לה
אחד התחביבים שלי זה לבשל תמיד הייתי טובה בזה וזה היה לי כיף אפילו חלמתי לפתוח מסעדה אבל זה לא יקרה

״יש הרבה שאת לא יודעת״ אמרתי בקור אני אפילו לא יודעת למה אני כל כך רעה אליה ״למה עשית את זה מלאני למה שתית את בעצמך ראית מה קורה לאבא שלך כשהוא שותה למה?״ שאלתי
״הוא שכח וגם אני רוצה לשכוח״