ג'ון ג'ונגקוק, אחד מזמרי הסולו המפורסמים בדרום קוריאה.
היה לו כמעט הכל; שפע, כישרון והצלחה.
אך ביום אחד הכל מיד השתנה,
ביום בו הודיעו לו על פטירת אביו האהוב.
אימו הלכה לעולמה כשג'ונגקוק היה בן-6 ואחים לא היו לו, מה שהשאיר אותו לגמרי לבד.
כך לפחות ח...
היוש לכולם אני חושבת שהגיע הרגע להניח את המפה שוב, מקווה שהיא ברורה, אם יש שאלות אני אענה בשמחה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
❤️🧡💛💚🩵💙💜🩷
לאחר שנכנסו בחזרה לחדרם הבחין טאהיונג שהתיקים שלהם כבר חיכו להם שם, בדיוק כמו שאמר האיש המבוגר שקיבל את פניהם בכניסה לבית ההארחה בו לנו. הנסיך טרק את הדלת בשקט, לא שוכח לנעול אותה, ופנה אל כיוון חפציו האישיים, הפעם לא חושב פעמיים לפני שלבש על עצמו את פיג'מת המשי הרכה שלו, גורם לג'ונגקוק להפתעתה ומעט אכזבה כשהבין שטאהיונג שיקר לו אתמול, הוא לא היה רגיל לישון בתחתונים כמו שטען כשחלקו את הלילה הסוער שלהם, ולחשוב שזה מולו דאג מיד ללבוש את הנמנמת הרכה והמלכותית שלו גרם לו להבין מיד שטאהיונג לא מעוניין בדבר ממה שקרה אמש. הצעיר פשט גם הוא את בגדיו והניח אותם בצד החדר, נשאר בבוקסר שלו אשר הביא מכדור הארץ, מרגיש מעט לא בנוח מהעובדה שכיבס אותו ידנית כל הזמן ולא באמת החליף אותו אך ג'ונגקוק סירב ללבוש את התחתונים הקטנים והמביכים הללו כמו שהיו לטאהיונג, כאלו שבקושי הסתירו דבר ואפילו בשביל שישמשו כתחתוני נשים הם היו צרים מידי. הזמר הבטיח לעצמו שאם יצא מצב שיחזור הביתה ואז יצטרך להגיע לעולם הזה בחזרה הוא בהחלט ידאג לתיק מלא בבגדים תחתונים כדי שלא יצטרך להרגיש כל כך חסר נוחות במצב הזה. "אנחנו צריכים לישון טוב הלילה, מחר בבוקר אנחנו נרכב בשיא המהירות כדי שנפצה על היום." אמר טאהיונג ונכנס למיטתו, מתכסה בשמיכה הצמר הרכה אשר נחה מעל הכרית כשרק נכנסו לחדר. "כן בהחלט." תגובתו של ג'ונגקוק המבואס הייתה קצרה וקולעת, הוא נכנס גם כן למיטתו והנסיך שמולו דאג לנשוף על הנר הבודד שהאיר את החדר שלהם.
ג'ונגקוק קפץ מעט במקומו כשהחושך עטף אותו, כמעט ולא הייתה תאורה מבחוץ ולכן שניהם נכחו באותו הרגע באפלה מוחלטת, הוא ידע שהנסיך דאג לנעול את הדלת אחרי שנכנסו לחדר אך החשש ממה שמחכה להם בחוץ היה עוד קיים... הזמר לא יכל להעיד על עצמו שהיה פחדן אך בעקבות כל מה שקרה לו בעולם המוזר הזה, עם השיקויים והחיצים המורעלים, לא הייתה לו ברירה אלא לחשוש לחייו. "טאהיונג... אני יכול לישון אותך באותה מיטה?" שאל הצעיר בלי בושה, יודע מה קרה בלילה הקודם וגם יודע איך חברו מבין את הסיטואציה... במיוחד בעקבות העובדה שזה אכן שם על עצמו בגד שמיועד לשינה. "כן בוודאי, רק בבקשה אל תנסה דבר." טאהיונג המובך ענה במהירות, לפני שג'ונגקוק הצליח להתחרט על הבקשה האנוכיות שלו. הצעיר מבין השניים קם ממקומו באיטיות והתקדם אל מיטתו של השני, הן לא היו מיטות גדולות כלל, שואל את עצמו אם יהיה לשניהם נוח במיטת היחיד הזו ויודע שטאהיונג מולו חושב על זה גם... תוהה למה בכל זאת הסכים לו לבוא לישון איתו.
