כששתי מיטולוגיות ניפגשות

קייס, אני צריכה שתיפצע!

נ.מ. מיני

הצלפה

חסימה

מכה.

אני וניקו התאמנו בלחימה.
ניקו הוא הלוחם הכי טוב שראיתי עד עכשיו, עם החרב מברזל סטיגיא שלו.
למזלי, לדידי יש יכולת הגנה. כי אם לא, אני הייתי מדממת למוות.

מיני, ארו אומרה לי בקישור הטלפתי. איפו את?
הופתעתי ומעדתי טיפה.
אני- א-

ניקו כיוון את קצה החרב שלו אל רגלי השמאלית. ואני כמעת פיספסתי עם דידי. (ה.כ. אני רוצה לציין שאני לא כל כך יודעת איך לתאר קרב... )

מיני? ארו שעלה שוב.
כן, אההה, אני בזירת האימונים.

הכתי עם דידי בצוואר של ניקו, הוא היסתובב והצליף בחרבו בידי.
אני תכף באה. היא אמרה.
מה? שעלתי בבילבול.

לא שמתי לב וניקו הכשיל אותי ברגליים, אני נפלתי על הקרקע הקשה של זירת האימונים.

"התאמנת פעם בחרב?" הוא הושיט לי יד לעזרה.
לקחתי את ידו והוא עזר לי לקום. "לא. רק בדידי."

ניקו חייך חיוך מעורער ובחן את החרב שלו. "אולי... אולי יהיה אפשר לחשל דנדנה מבחזל סטיגיא."

הצמדתי את דידי לגופי. הפעם האחורונה שנילחמתי במשהו שהוא לא היה דידי, זה כשקארה התיחה את קלי הנשק השמיימים שלנו.

"היי!" ארו הגיעה בריצה אל זירת האימונים.
"אההה, היי?" השבתי, עדיין מבולבלת.
"כן, אני... " היא היססה.

"ארו?"

"כן?"

"מה?"

"מה מה?"

"למה?... "

"אה, נכון! כי... קייס נפצע, ואני סומכת עלייך שתעזרי לו." ארו אמרה.
"באמת? מה קרה לו?"
ארו טופהה בעצבעותיה על הבירכיים שלה. "חתך עמוק ביד השמאלית."
"איפו?"

אני צריכה לדעת את זה, ומהר. כי אם לא מחטים ומטפלים בפציעה מדממת, יכולים למות מעיבוד דם וממחלות שחודרות לגוף דרף החתך.

ארו היסתכלה לצדדים, ואז רצה לאיפו שממוקמים הביתנים.
"בואי אחריי!" היא צעקה.

בלעתי רוק, ורצתי אחריה.

—————————————————

נ.מ. ארו

טוב, כנראה שזה אומר שעכשיו אני צריכה ליפצוע את קייס.

רצתי לקיר טיפוס עם הלבה. קייס היה באמצע טיפוס, כשהוא מתחמק מהשפרצות לבה.
הוא דיי חתיך...
ניערתי את הראש שלי במהירות. מה? לא, הוא לא! תסתמי.

"קייס!" קראתי.

הוא העיף מבט למטה. "מה?"

"אני צריכה שתיפצע!"