נקודת מבט- עומר
היום היה לי ממש כיף ומרגש לראות ולהציל בעצמי , בעצמנו ציפור מלהיות עם כנף אחת.
כשהגענו כל מה שרציתי היה להסתכל על מיקה,
אבל בכל פעם שהמבט שלי הגיע אליה היא כבר הסתכלה עליי, והמבטים שלנו נפגשו אבל ידעתי שאין סיכוי שאני עושה עם זה משהו, אז העדפתי להתעלם, יותר נכון לנסות.
אבל לא נראה לי שאכפת לה בכל מקרה כי למה שיהיה לה אכפת ממני?
כשאני ובן חזרנו הלכתי לישון אצלו ועשינו כל מה שבנים טיפוסיים עושים, משחקים אקס בוקס ואוכלים.
״ראיתי איך התחלת לדבר עם רוני, סחתיין״ אמרתי בצחוק אבל עם כוונה.
״בקרוב אצלך אחי בקרוב אצלך״ בן ענה תוך כדי שהוא צוחק . אבל אני לא צחקתי.
אחרי כמה זמן החלטנו להסתובב בשכונה וראינו את רוני ומיקה.
בן כצפוי הלך ועשה כל מה שפלייר טוב עושה, אומר שלום ולוקח את רוני לצד ומדבר איתה, שוב.
הפעם החלטתי שאני כן אומר להן שלום כי ידעתי שאנחנו נהיה איתם לפחות בשנה הקרובה הרבה מאוד זמן
ושאם אני יודע שאני לא יכול להשיג אותה אז לפחות נשמור על קשר טוב בתור חברים.
״היי״ הצטרפתי לבן דיי בשקט וביישנות.
גם רוני וגם מיקה אמרו לנו בחזרה.
בגלל שבן ורוני דיברנו נשארנו אני ומיקה מאחור.
״אז מה? איך היה לך היום בהתנדבות? אבל הפעם באמת״ תוך כדי שהיא מחייכת.
בזמן שאני בוהה בה ובחיוך שלה עניתי אבל הפעם באמת
״כל כך פחדתי והתרגשתי באותו הזמן שפחדתי שאני יעשה טעות ויהרוס הכל״ אמרתי בחיוך.
״גם אני״ מיקה אמרה ״גם אני פחדתי להרוס הכל״.
כל מה שרציתי לענות לה באותו הרגע היה- את לא יכולה להרוס שום דבר.
אבל בסוף עניתי לה ״עובדה שבסוף שום דבר לא נהרס ושנינו לא הרסנו כלום״ ושנינו צחקנו.
ושוב היה הקשר עין הזה שתמיד קשה לי להסביר אותו, קשר עין אחר.
בזמן שאני ומיקה רואים את רוני ובן מתאהבים אחד בשני ובעיקר שמחים בשבילם
אני אומר למיקה ״בן שם עליה את העין אבל זה נראה הדדי , זה הדדי?״
פחדתי שהיא תגיד שלא ואז אני גם מביך את בן וגם אני אדע את התשובה לפניו.
״בוא תגיד לי אתה״ מיקה אמרה בחיוך.
והבנו שזה הדדי. חבל שגם בנינו זה לא הדדי חשבתי לעצמי.
״למה אתם החלטתם להתנדב במתחם?״ מיקה שאלה והוסיפה ״בלי להעליב אבל אני ממש לא יכולתי לדמיין את בן נכנס לשם״.
צחקתי ועניתי ״כל אחד והסיבות שלו. אני הגעתי כי חיות זה הדבר הכי חשוב לי בעולם והחלום שלי כשאהיה גדול זה להיות וטרינר. ובן, בן הגיע מסיבות אחרות״ שנינו צחקנו
ומיקה ענתה. ״באמת? אני גם רוצה להיות וטרינרית״
עניתי לה בחיוך ״כן וטרינר או כדורסלן״
מיקה אמרה ״למה או תהיה וטרינר ביום ו כדורסלן בשעות הערב״
שנינו צחקנו וכל מה שיכולתי לעשות היה להסתכל עליה ולהתפעם , להתפעם מזה שהילדה שאני רוצה כל כך הרבה זמן פה , מדברת איתי, וצוחקת מדברים איתי.
אחרי שעה וחצי החלטנו לחזור לבתים, רוני ובן קרובים יותר ואני עומר קרובים יותר אז נפרדנו לדרכנו
בזמן שבן אומר לי באוזן ״ראיתי אותך אין מצב שהיא לא בעיניין אתה חייב לעשות משהו״ אמר והפעם בלי צחוק.
״אני לא חושב״ אמרתי אבל הוספתי לו ״אבל אתה ורוני מאוהבים מעל הראש ושתדע שאני יודע בוודאות שרוני בעיניין שלך״
״ידעתי קשה שלא״ בן אמר ושנינו התפקענו מצחוק ונפרדנו לשלום.
החלטתי ללוות את מיקה הביתה כי כבר נהיה מאוחר אבל רציתי שהיא תרגיש בנוח
״את רוצה שאני אלווה אותך?״ שאלתי בזמן שהלב שלי עושה סלטות באוויר מרוב הפחד לתשובה שלילית.
״כן תודה״ מיקה ענתה מחוייכת״
המשכנו לכיוון הבית שלה בזמן שאנחנו מדברים על רוני ובן.
״הנה זה פה״ מיקה אומרת ומוסיפה ״ממש תודה עומר״
״בכיף , והיה לי ממש כיף איתך היום״ עניתי בזמן שפחדתי שתרגיש מובכת אם היא לא נהנתה גם.
״גם לי היה ממש כיף״ ענתה אבל לא במבט מחייך, מבט אחר.
כל כך רציתי לנשק אותה, אבל ידעתי שזה רק קשר חברי ולא מעבר. ידעתי שזה לא מה שהיא רוצה ושזה נשאר רק בגדר חלום.
חיבקתי אותה שזה משהו שבחיים לא עשיתי עם בת והמשכתי לבית שלי,
מבואס כי רציתי שיגמר אחרת , אבל עם חיוך ענק כי זה היה הערב אחד מהטובים שהיו לי.
ערב שהתגברתי על כל הפחדים שלי, בעצם על רובם.
ערב אחר.
YOU ARE READING
קשר עין אחר
Romanceמיקה ורוני החברות הכי טובות, עולות לתיכון וכחלק מהמחויבות האישית מתנדבות למתחם שיקום בעלי חיים, החלום שלהן מאז ומתמיד. רק ששני בנים מגיעים להתנדב איתן מהבית ספר שלהן, שני הבנים שהן רוצות.
