אהבה שכואבת

פרק 17

נ.מ ניקולאס
יצאתי מהחדר ולא יכולתי לנשום. ״קרה משהו? ראיתי שהוא הלך אחרייך למקלחת״ אדוארד שאל בזמן שאני עדיין מנסה להסדיר את הנשימה, מה זה היה?? ״הוא ניסה לנשק אותי״ אמרתי בהלם והוא פער את עיניו. ״נו?! והתנשקתם??״ ״לא״ ״למה??״ ״כי אני לא רוצה שהוא ישחק לי ברגשות, רגע אחד הוא אומר כמה שהוא אוהב אותי, אחרי זה הוא נפרד ממני וחוזר לאקסית שלו ואז מנסה לנשק אותי? לא תודה״ אמרתי והלכתי לכיוון של הקפיטריה, אני רוצה קפה. ״אתה בא?״ שאלתי את אדוארד כשראיתי שהוא נשאר במקום. יצאנו מהקפיטריה והלכנו לשבת בספסל עם צל, חם היום בטירוף! איך ג׳וני מסתובב עם אוברסייז? לא חם לו?? ״הקפה הזה ממש טוב!״ אדוארד אמר מחייך והנהנתי כשהחזרתי לו חיוך, הוא מעולה! ״תגיד, למה החבר או האקס או המשהו שלך מצביע עלינו?״ הסתכלתי לכיוון שהוא הסתכל ואלוהים ישמור, ג׳וני מדבר עם ליאם ומצביע עלינו, ראיתי שליאם חייך ואמר לו משהו ואז ג׳וני הסתכל עלינו, הוריד את היד וחזר להסתכל על ליאם, אוף.. הוא כלכך יפה! הוא שם חולצה לבנה עם גקט משבצות כחול וג׳ינס כחול, אוברסייז כמובן והשיער החום שלו היה מבולגן בצורה מסודרת. אבל רגע, למה יש לו תחבושת על היד??
____________________________
״באיזה מספר חדר אתה אמור ללמוד?״ שאלתי אותו, אחרי הכל אני מקווה שהוא יהיה איתי בכיתה, דיברנו כל הבוקר והוא בן אדם מדהים! ״אממ.. חדר מספר שלוש״ יש! ״אתה איתי!״ הוא חייך וכך גם אני, ראיתי שג׳וני הסתכל עלינו כשעברנו במסדרון והפרצוף שלו לא היה כזה מרוצה, בעיה שלו. הוא נכנס לכיתה ונכנסנו אחריו, הראתי לאדוארד מקום פנוי שיוכל לשבת בו, למזלי המקום הזה יחסית קרוב אלי והתקדמתי למקום שלי עד שקלטתי שאני יושב ליד ג׳וני, פאק! שכחתי מזה לגמרי!! ראיתי שהוא הסתכל עלי מתקדם לכיוונו וכשקלט שהוא בוהה הוא הוריד את מבטו לשולחן. התיישבתי לידו ואלוהים שישמור אני משתגע מהריח שלו! ראיתי ששם את ידו החבושה על השולחן קרוב אלי, איזה דורש צומי הוא.. אני לא יודע אם לשאול אותו מה קרה, מצד אחד זה יראה התעניינות ויחשוב שאני עדיין רוצה אותו. טוב, אני עדיין רוצה אותו, אבל אני לא רוצה שיחשוב ככה! ומצד שני זה יראה חוסר כבוד, ואני לא בן אדם כזה, נראלי. אה! אני יודע! אני אשאל אותו היום כשאני אבוא להגיד לליאם תודה, הם בטוח יהיו ביחד. אוף! עברה כבר שעה וחצי בערך מאז שהשיעור התחיל ואני עוד רגע מת כאן! כלכך משעמם לי!!! ״היי״ קול לחישה נשמע מולי בזמן שהעתקתי למחברת את מה שהיה רשום על הלוח. הסתכלתי קדימה וזה היה כריס שהסתובב בשביל לדבר איתי, הוא ילד נחמד מאוד ויוצא לי לדבר איתו לפעמים. ״ממ?״ לחשתי בתקווה שהמורה לא תשמע, יש פעם שאני חושב שאני לוחש אבל אני מזה לא. ״אני עושה מסיבה אצלי בבית בסוף שבוע, רוצים לבוא?״ הוא הסתכל עלי ועל ג׳וני. אה, הוא התכוון גם לג׳וני? אני שמח שמישהו הזמין אותו למסיבה כי הוא מדבר רק עם מישהו אחד מהבית ספר וזה ליאם. אה, וג׳ן, שרמוטה. ״כן, בטח״ אמרתי וראיתי שג׳וני הסתכל עלי, הוא מחכה לתשובה שלי? ״אני גם אבוא״ הוא אמר והחזיר את מבטו אל כריס. ״סגור, אני אשלח לשתיכם את הכתובת אחר הצהריים״ הוא אמר. ״יש אלכוהול?״ שאלתי. כריס הנהן וחייך וחזר להסתכל על הלוח. ״ממתי אתה שותה?״ לחש ג׳וני כשהסתכל עלי, למה הוא כל הזמן מתנהג כאילו אכפת לו?? ״זה משנה?״ אמרתי תוך כדי שהסתכלתי על הלוח. ״כן״ הוא אמר. ״באסה״ אמרתי לו ונשמע הצילצול של ההפסקה, הטיימינג היום מזה לטובתי!
____________________________
״ליאם!!״ צעקתי לו כשראיתי אותו ואת ג׳וני טיפה רחוקים אז רצתי אליהם, רציתי להודות לליאם על החדר, בכל זאת זה לא מובן מאליו. ״היי ניקולאס״ ליאם אמר עם חיוך וחיבק אותי, לפני שאני וג׳וני נהיינו ביחד אני והוא התחברנו בטירוף! ראיתי שג׳וני הסתכל מאחורי עם מבט עצבני ולא הבנתי על מה עד שהסתובבתי וראיתי את אדוארד וחייכתי, אני ממש אוהב אותו והכרנו רק אתמול. ״היי״ ליאם אמר והם התחבקו ״מה קורה?״ אחרי שהם דיברו קצת אדוארד התקרב אלי ושם את היד שלו על הכתף שלי במין חיבוק כזה, הסתכלתי עליו במבט לא מבין והוא קרץ לי, אה! הוא רוצה לעזור לי לגרום לג׳וני לקנא! שכחתי שביקשתי את זה ממנו מקודם.. חייכתי אליו והרגשתי את המבט הרצחני של ג׳וני על אדוארד, חה! ״אז.. מה רצית?״ ליאם שאל בשביל לשבור את אווירת המתח שמתעופפת כאן באוויר. ״רציתי להגיד לך תודה על החדר, בסוף גם יצא לי מזה משהו״ אמרתי והסתכלתי על אדוארד עם חיוך. ״אתם הולכים לאנשהו?״ ליאם שאל. ״כן, פתחו חנות חדשה בקניון ורציתי ללכת לשם אז אדוארד בא איתי״ אמרתי והסתכלתי על ג׳וני שעדיין הסתכל על אדוארד במבט רצחני, אלוהים מה יש לו? ״אהה זאת החנות של ה-״ ״תוריד ממנו את היד.״ ג׳וני אמר בקול עצבני כשקטע את ליאם, הוא מקנא? ״מה?״ אמר אדוארד. ״אמרתי שתוריד ממנו את היד.״ הוא אמר עם קול טיפה יותר חזק וראיתי את ידיו הופכות לאגרופים, הוא מקנא! ״חברה?״ אמר ליאם. ״ואם לא באלי?״ אדוארד אמר עם חיוך, הוא רוצה למות? הם כן באותו הגובה ובערך בגודל אבל ג׳וני חזק, מאוד. ראיתי שג׳וני התחיל להתקרב לאדוארד עם מבט שלא ראיתי עליו בחיים, גם כשג׳ייסון בא אליו הביתה הוא לא התעצבן ככה, ליאם התכוון לעצור אותו אך שמענו מישהי שצועקת את השם ׳ג׳וני׳ עם קול צווחני. הסתכלנו הצידה וראינו את ג׳ן, מצד אחד אני לא שמח לראות אותה ואני מקווה שהיא תדרס על ידי רכבת, אבל מצד שני אני שמח שהיא הגיעה כי אם לא אדוארד היה עכשיו ברצפה מעולף עם פנים מדממות. ״היי בייבי״ היא אמרה עם חיוך ולקחה את הפנים שלו בשביל לנשק אותו, השפלתי את מבטי, לא כלכך באלי לראות אותם מתנשקים. הרגשתי את היד של אדוארד מלטפת אותי, הוא כנראה הבין את הכאב שלי עכשיו.. ״טוב.. אתה בא ניק?״ הנהנתי. התקדמנו לעבר השער והרגשתי את אדוארד מתקרב לי לאוזן. ״אני אשים את היד שלי על המותן שלך אז אל תבהל, כשנתקדם כבר לתחנת אוטובוס אני אוריד את היד״ הוא לחש והנהנתי. ״תודה שאתה עוזר לי ככה למרות שאנחנו מכירים רק יום״ אמרתי וחייכתי והוא החזיר לי חיוך. הרגשתי את היד שלו יורדת מהכתף שלי עד למותן והמשכנו ללכת. שמעתי רעשים חזקים של הליכה מאחורינו אז סובבתי את מבטי ולפני שהספקתי לקלוט ראיתי את ג׳וני מסובב בחוזקה את אדוארד ושלח אגרוף חזק לפנים שלו, פאק!! הסתכלתי על אדוארד וראיתי שנפל והאף שלו מדמם, התכופפתי בשביל לבדוק אם הוא בסדר ושהוא לא התעלף. ״ג׳וני מה יש לך??״ צעקתי עליו כשהסתכלתי עליו מלמטה, עד לפני חודש הסתכלתי עליו מלמטה כשהיינו במיטה והתנשקנו, עצוב לי לראות לאן זה הגיע. ״אדוארד אתה בסדר??״ שאלתי בדאגה, הוא לא התעלף ככה שאני פחות דואג אבל האף שלו מדמם.. אני לא מאמין שזה קורה בגללי. ״כן, הכל טוב״ הוא אמר עם חיוך, הוא עדיין מנסה לגרום לג׳וני לקנא או שהוא מחייך אלי בשביל שאני לא אדאג? אוף העיניין הזה הסתבך יותר מידיי! הוא ניקה את הדם בעזרת השרוול שלו וקם, הוא הושיט לי את היד בשביל שאקום גם וקמתי, חיבקתי אותו והוא חיבק אותי בחזרה ושם את הלחי שלו על הראש שלי. ״אני מצטער״ לחשתי לו כשהסתכלתי עליו מלמטה, לא חיבקתי ככה את ג׳וני הרבה זמן אז זה דיי מוזר לי להסתכל על מישהו בגובה הזה מהנקודה הזאת. ״הכל בסדר״ הוא אמר עם חיוך תוך כדיי שאנחנו עדיין מחובקים, ג׳וני עדיין היה לידנו אבל בשלב הזה זה כבר לא היה בשביל לגרום לו לקנא, זה בגלל שאני דואג לו. התנתקנו מהחיבוק והסתכלתי על ג׳וני בשוק כשהוא המשיך להסתכל על אדוארד במבט עצבני, גם אם הוא מקנא הוא לא אמור ללכת ולהרביץ ככה לאנשים, לא היה לי מה להגיד לו. ״בוא״ לקחתי את היד של אדוארד והתקדמנו לתחנת אוטובוס. הגענו ועמדנו כי ישבו בכל הספסלים שהיו, הוא נשען על עמוד ואני עמדתי מולו. ״אני כלכך מצטער, לא ידעתי שהוא יגיב ככה״ אמרתי לו. ״הכל בסדר, אבל עכשיו אתה מבין שהוא עדיין אוהב אותך?״ הסתכלתי עליו במבט לא מאמין, הוא הרגע קיבל אגרוף בפנים והוא מדבר על זה שג׳וני עדיין אוהב אותי? ״אין לי כוח אלייך״ אמרתי והוא חייך. ״הוא שוב בא״ הוא אמר כשהסתכל מאחורי, סובבתי את הראש במהירות בשביל לראות איך הוא נראה, הוא עדיין נראה עצבני אבל ליאם מחזיק לו את היד כך שהוא לא באמת יוכל לעשות כלום. ״היי, שוב״ ליאם אמר. ״היי״ אני ואדוארד אמרנו באותו הזמן. ״קדימה ג׳וני״ אני ואדוארד הסתכלנו על ליאם מבולבלים. ״סליחה״ ג׳וני אמר, תאמת שאני בשוק. ״הכל טוב״ אדוארד אמר. ״כל הכבוד, באמא שלי אתם כמו ילדים בגן״ ליאם אמר, בדרך כלל הייתי קורא לו סתום אבל במקרה הזה הוא צודק. ג׳וני הסתכל לי בעיניים ואני בשלו, חייכתי, אני לא יודע למה אבל פשוט חייכתי. ״האוטובוס הגיע״ אדוארד אמר והתקדמנו לכיוון האוטובוס, עלינו על האוטובוס וראינו שליאם וג׳וני עלו איתנו, האוטובוס מלא וצפוף בטירוף! ארבעתנו החזקנו בידיות אחיזה שנתלו מעלינו והאוטובוס התחיל לנסוע. סוף סוף אחרי נסיעה ארוכה האוטובוס הגיע לתחנה של הקניון וירדנו בה, ראיתי שליאם וג׳וני ירדו אחרינו, הם כנראה באים בשביל לקנות בגדים למסיבה שבעוד יומיים. ״תגיד, אתה בא למסיבה שכריס עושה?״ שאלתי את אדוארד, אם לא אז לא יהיה לי עם מי להיות שם.. ״כן״ הוא אמר וחייכתי אליו. התקדמנו למעבר חצייה וראיתי שם שתי אנשים מאוד מוכרים.. מי אלה?.. פאק. אלה אמא ואבא.
____________________________
היייייייי😻💕
סליחה שלקח לי איזה שבוע להעלות פרק חדש, הייתי במחסום כתיבה רציני😪
אעלה את הפרק החדש בשבת😋