אהבה שכואבת

פרק 4

היייי💕
לפני שהפרק מתחיל אני רוצה להגיד תודה רבה לאנשים שקוראים את הספר!🫶🏼
_________________________________
נ.מ ניקולאס
״תגיד.. אתה מאוהב בג׳ן?״ ג׳וני שאל.
״מה? לא״ אמרתי, איך הוא הגיע לזה בכלל? ״בטוח? פשוט הסתכלת עליה הרבה הערב..״
הסתכלתי עליה כי תיכננתי להרוג אותה ידפוק!
״כן, וחוץ מזה, אני לא מכיר אותה בכלל״
אמרתי והתכוונתי לכל מילה. ״אה, אוקיי. טוב, המשמרת כבר נגמרה, אתה רוצה לחזור לפנימיה?״ הוא שאל, ואת האמת שלא באלי לעשות שום דבר עכשיו חוץ מללכת לישון.
״כן, אני עייף ממש״ אמרתי.
_______________________
״הגענו״ ג׳וני אמר כשהמונית עצרה מול
השער של הפנימיה. הלכנו לחדר בשתיקה אבל לא מביכה, כשהגענו ג׳וני פתח את הדלת עם המפתח, ישר נשכב על המיטה שלו, עשיתי כמוהו.
״איזה יום מטורף אה?״ הוא אמר. ״כן.. אה, אמממ.. תודה, שוב, אני לא יודע מה הייתי
עושה אם לא היית בא״ אמרתי לו, אני באמת כלכך מודה לו. ״אין בעד מה, אני שמח שזה לא
התקדם למשהו אחר.״ חייכתי אליו וקמתי
לכבות את האור. ״לילה טוב״ הוא אמר
והתכרבל בשמיכה שלו. ״לילה טוב.״ יאללה,
הגיע הזמן לישון, יש מחר יום לימודים חדש..
אין לי כוח!
————כעבור שלושה שבועות————
״בוקר טוב ישנוני״ ״מה?.. מה השעה?...״
״שמונה בבוקר, קום הלימודים מתחילים עוד
שעה״ מה? אז למה הוא מעיר אותי? לוקח לי רק עשר דקות להתארגן והוא יודע את זה! אני עוד אהרוג את הילד הזה. ״ג׳וני, אתה יודע שלוקח לי רק עשר דקות להתארגן, למה הערת אותי עכשיו??״ שאלתי אותו עם טיפה עצבים, אבל זה היה בגלל שרק קמתי.
״לא אשמתי שלא אמרת לפני, אבל עדיין תקום, משעמם לי״ הוא אמר עם גיחוך קטן.
״אמרתי לך את זה כל יום!״ הוא הסתכל עלי מחכה שאקום.
״בסדר!! מה אנחנו לומדים היום בכלל?״ שאלתי אותו, זאת לא אשמתי שעדיין לא שלחו לי את המערכת! ״מתמטיקה אנגלית ומדעים.. אה! יש גם ספורט אבל לא צריך משהו מיוחד בשביל זה, רק נעלי ספורט ומכנס שהוא לא ג׳ינס״ זין! אני שונא ספורט!!
הוא התחיל להתארגן ונכנס לחדר מקלחת ושמעתי מים זורמים, אני איתו בחדר כבר כמה שבועות ואני עדיין לא מבין מי מתקלח בבוקר. בכל מקרה.. היו לי חמישים דקות פנויות אז סידרתי את הארון שלי וכשסיימתי ראיתי שכבר סיים להתקלח ויצא עם מגבת שקשר סביב האגן אבל הוא היה עם הגב אליי ככה שלא יכולתי לראות את הגוף שלו יותר מידי, אבל הגב שלו פאקינג מדהים, רואים שהוא מתאמן. בקיצור.. ראיתי שהוא סיים להתקלח אז נכנסתי לחדר מקלחת, לא רציתי להתלבש מולו. בכל זאת אני לא כלכך גאה בגוף שלי ואני עדיין לא מרגיש בנוח. לבשתי חולצה לבנה עם ציור של סמיילי קטן, טרנינג שחור וסניקרס לבנות. יצאתי מהמקלחת והוא עדיין לא התלבש, ולצערי עדיין עם הגב אליי. הוא עושה פן בשביל לייבש את השיער אחרי שהתקלח.
אני בנתיים ישבתי על המיטה.. רגע!
הוא מסתובב!! א.מ.א.ל.ה.
מה זה הגוף האלוהי הזה?? שיעשה אותי בזה הרגע!! אף פעם לא ראיתי את הגוף שלו כי הוא תמיד שם אוברסייז והתלבש כשעדיין הייתי במקלחת, אבל לא ציפיתי לזה! היו לו 6 קוביות ושרירים גדולים בידיים, הוא היה רזה וכמובן גב שאלוהים יעזור לי, אני ממליץ לו להשים חולצה מהר לפני שאני קופץ עליו. הוא לבש את החולצה ולצערי זה אומר שההופעה נגמרה, אני לא באמת התכוונתי שתשים את החולצה! זאת הפעם הראשונה שאני רואה את הגוף שלו, כלכך היה שווה לחכות!
הוא שם חולצה לבנה ומעל ג׳קט כחול כהה. הוא מוריד את המגבת?? ״אתה מתלבש פה?״ שאלתי אותו לפני שהוריד את המגבת עם טיפה לחץ והתרגשות. ״כן, שנינו בנים, אבל אם זה מפריע לך אני יכול להתלבש בחדר המקלחת״ הוא אמר. ״לא, זה לא מפריע הכל טוב״, אמרתי לו. הוא מוריד את המגבת!!! היה לו בוקסר ככה שטיפה התבאסתי, אבל יאו, אם אי פעם נזדיין אני יודע בוודאות שאני בלמטה, אני לא חושב שאי פעם ראיתי גודל כזה!
הוא הסתכל עלי וחייך, ומייד הסרתי את מבטי אך מיד החזרתי כשראיתי שהוא כבר לא מסתכל עלי, רגע, עומד לו??
הסרתי את מבטי שוב, הסתכלתי עלי וראיתי ששם ג׳ינס אוברסייז כחול. ״אם אמרו לא ללבוש ג׳ינס לשיעורי ספורט אז למה אתה שם עכשיו ג׳ינס?״ שאלתי אותו, הבן אדם הזה מסקרן. ״כי זה אוברסייז לא מחשיבים את זה יותר מידיי, וגם לא באמת אכפת לי מהלימודים אז.. כן״ הוא אמר, הוא נהייה חתיך מרגע לרגע או שאני מדמיין? ״טוב יאללה, אתה בא? יש שיעור״ ״כן, בטח״
______________________
״אז ככה, היום תהייה עבודה במדעים שתצטרכו לעשות, אני מקווה שתצליחו ותשקיעו, ההשקעה היא גם חלק מהציון.״ אמרה המורה, אין לי כוח לעבודות עכשיו!! ״אפשר לעשות בזוגות?״ ליאם שאל, כבר הבנתי ששמו ליאם כי היה אצלי בחדר כמה פעמים. ״לא״ המורה אמרה. ״נו בבקשהההההה״ ואליו הצטרפה כל הכיתה, חוץ מג׳וני שכבר הבנתי שהוא לא מדבר הרבה, אבל אני מופתע שהוא לא ישן. ״טוב, בסדר״ ״ישששש!!!״ ״אבל, אתם עושים את העבודה עם מי שיושב איתכם בשולחן, אני לא רוצה שיהיה בלאגן״ קולות אכזבה נשמעו בכיתה וראיתי את ליאם מתבאס כי הוא ישב מקדימה וג׳וני מאחורה כך שאין להם סיכוי לעשות את העבודה ביחד, אבל ג׳וני לא היה נראה מבואס, להפך, הוא היה נראה שמח אבל ניסה קצת להסתיר את זה, יש מצב שהוא שמח לעשות איתי עבודה?? ״אוקיי.. תקשיב, אין לי כלכך כוח לעשות את זה עכשיו כי לא ישנתי כלכך טוב בלילה וכל זה.. היום בערב אני אמור ללכת הביתה כי יש לאח שלי הגדול יום הולדת, אם תרצה אתה יכול לחזור איתי היום ביחד, נחגוג לו, ונעשה את העבודה כבר אצלי ואז נחזור לפה״ ג׳וני אמר, הוא מזמין אותי לבית שלוווו!!!! ״כן, סבבה״ אמרתי באדישות למרות שאני צורח מבפנים!
_________________________
היי אהוביםםם💕
הפרק הבא יעלה מחר בבוקר!😋