The mafia boss

Chapter 12

דניאל

למה אסור שיקרה בינינו כלום? יש להם חוקים לכל דבר? אז למה הוא בכלל זרם איתי?
אין מצב שהוא לא הרגיש את המתח שהיה בינינו ולצערי הוא לא ממש טעה כי יש סיכוי גדול שהיינו מזדיינים על הדלת של הבית שלי. פאק. אפילו שכחתי ששנייה לפני שהתנשקנו ראיתי את רוי ויותר מזה, אני נישקתי אותו בגלל שראיתי את רוי וגם את זה שכחתי ברגע ששפתינו נפגשו. השפתיים שלו ממכרות ויאמר לזכותו שהוא בהחלט יודע להשתמש בהן אבל כל זה כבר לא משנה כי כנראה שלא אתקרב אליו כך שוב.

אם הייתי יודעת שאסור שיקרה בינינו משהו לא הייתי מתנשקת איתו. האמת שלא ממש תכננתי שבכלל יקרה משהו ביני לבין ליאו פשוט ראיתי את רוי ולא חשבתי יותר מידי. אבל אם היו שואלים אותי לא הייתי שוללת את ליאו לגמרי, למרות שחוץ מהשם שלו אני כנראה לא יודעת עליו כלום.
טוב, כנראה שיש דברים שלא נועדו לקרות.

שיחת טלפון - מספר לא מזוהה
דניאל: הלו? אמרתי בקול ישנוני כשהצמדתי את הטלפון לאוזני.
מספר לא מזוהה: בוקר טוב ליפיפיה הנרדמת
דניאל: ליאו?שאלתי תוך כדי פיהוק.
מספר לא מזוהה / ליאו: האחד והיחיד, יש לך חצי שעה.
דניאל: מה? רגע, השנייה קמתי. חצי שעה למה?
מספר לא מזוהה / ליאו: יש לך חצי שעה להתארגן, אני כבר בדרך אלייך. אסור לך לאחר. ביי.
דניאל: מ..מה?

שאלתי אך השיחה כבר נותקה.
קמתי מהמיטה במהירות ופסעתי לחדר האמבטיה. צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ועשיתי קוקו גבוה ומתוח. התאפרתי בקלילות, מרחתי מעט קונסילר שיטשטש את השקיות האפורות שהופיעו מתחת לעיני, שמתי סומק שיתן גוון ורוד ללחיי, מסקרה שחורה להדגיש ולאריך את הריסים ושפתון עדין בגוון אדמדם טבעי.

נעמדתי מול ארון הבגדים שלי והתחלתי לחפש, אני לא יודעת מה חיפשתי אבל פשוט חיפשתי. לעזאזל! מה אני אמורה ללבוש? הוא אפילו לא אמר לי לאן הולכים. לא נשאר לי הרבה זמן להתארגן אז החלטתי ללבוש טייטס ארוך שחור וגופיית בטן לבנה וצמודה.

רק אלוהים יודע איך, אבל תוך 25 דקות כבר הייתי מוכנה. ישבתי בסלון, לגמתי מכוס הקפה שלי ונשנשתי מעט מהעוגיות שהיו לי בבית. כעבור מספר דקות הטלפון שלי צלצל והמספר שממנו חייג ליאו בפעם הקודמת הופיע שוב.

שיחת טלפון - ליאו
ליאו: אני בחוץ.
דניאל: אני יוצאת.

אמרתי וניתקתי את השיחה.
יצאתי מחוץ לבניין שלי וראיתי את ליאו. הוא נשען על רכבו וחיכה. בחנתי את הרכב והופתעתי מכך שנראה חדש ויקר. לפי מה שידוע לי הוא בסך הכל בעל מועדון, הגיוני שירוויח כל כך הרבה כסף ברמה שהוא יכול להרשות לעצמו לקנות ג'יפ כזה? אולי הרכב הזה בכלל לא שלו? או שאולי הוא לא רק בעל מועדון פשוט כמו שחשבתי? מה הוא קשור למשימה הזאת שאנחנו הולכים לעשות אם הוא איש עסקים פשוט?

נכנסתי לרכב והוא התחיל לנסוע. רציתי לשאול אותו הרבה שאלות בעיקר בנוגע להיום או לכל המשימה הזאת בכללי, כמו לדוגמא לאן לעזאזל הוא לוקח אותי אבל לא ידעתי איך או ממה להתחיל. רציתי לשאול אותו אם הוא באמת רק בעל מועדון? מי האיש שאותו אני צריכה לפתות? הוא איש רע ונחשב למסוכן? זאת משימה משטרתית? אם לא אז מי יוזם את המשימה הזאת? לקחתי נשימה ארוכה וניסיתי להרגע. איך אני יודעת שאני יכולה לסמוך על ליאו? אמנם הוא באמת הציל אותי במועדון אבל עדיין אני לא יודעת עליו שום דבר.

"את נראית לחוצה"
״כי אני באמת לחוצה" עניתי לו.
״יהיה בסדר".
״אם אתה אומר" הגבתי.
״את נראית טוב היום" הוא אמר והפתיע אותי בכך שהחמיא לי.
״תודה, גם אתה" אמרתי.
״תקשיבי דניאל, אני יודע שיש לך שאלות ובצדק. אני מתכוון לענות על כולן עם הזמן. ברגע שנגיע ליעד שלנו אעשה לך תדריך מסודר על כל הדברים הקריטים שעליהם את צריכה לדעת.
"אוקיי. אפשר לדעת לפחות לאן אנחנו נוסעים?" שאלתי.
״למקום שנקרא 'הבסיס' ובו אנחנו מתכוננים ומתכננים את כל המשימות". ואו זה מפתיע, לא חשבתי שהוא באמת יענה לי על זה. אנסה שוב את מזלי. "ומה המשימה שלנו שאנחנו מתכוננים אליה? מי זה בדיוק האיש שאנחנו צריכים לתפוס?" שאלתי. הוא גיחך ואמר "ניסיון יפה אבל אמרתי לך שכל מה שקשור למשימה אפשר לדבר עליו רק בבסיס". "ומה עם אשאל שאלות שלא קשורות למשימה? על זה אתה תענה לי?" שאלתי אותו. ליאו שתק לרגע ואז הגיב "תנסי".
״אתה באמת הבעלים של המועדון שבו נפגשנו בפעם הראשונה?"
"כן" ענה.
״אתה רק בעל מועדון?" שאלתי מקווה שיבין את שאלתי אך הוא לא ענה.
"בן כמה אתה?" ניסיתי שאלה אחרת. "את שואלת שאלות אישיות עליי, זה לא משהו שאמור לעניין אותך" ענה.
"אבל זה כן מעניין אותי" אמרתי לו.
"למה?״ שאל והפנה את מבטו אליי לכמה רגעים.
״לא יודעת. אני בקושי מכירה אותך ומסתבר שאתה יודע עלי כמעט הכל. איך אסמוך עליך אם אני לא יודעת עליך כלום?" עניתי בכנות. טוב, לא לגמרי בכנות. היה משהו אמיתי במה שאמרתי אבל לא לגמרי, לא יכלתי להכחיש שגם הוא סיקרן אותי באיזשהו מקום בלי קשר לכל הסיטואציה.
״אני בן 28 ועוסק בעוד כמה דברים מלבד הבעלות שלי במועדון״.
״תגיד, כמה זמן כל הדבר הזה יימשך?״ שאלתי.
"כמה חודשים ואני אצטרך שתהיי זמינה כל הזמן. 24/7".

—————————————————
טובבב אז אחרי שביקשו ממני להמשיך התלבטתי הרבה והחלטתי שאני כן ממשיכה לכתוב 🫶🏻
** 10 הצבעות ואעלה את הפרק הבא💕 **