(G×G)לא כמו כולם

362 5 1
                                    

אני לא יודעת מתי בדיוק זה קרה, או איך הגעתי למצב הזה. אבל שיט שהיא מנשקת טוב.
כל מה שאני זוכרת שישבתי לבד בכיתה, כמו כל יום בארוחת הצהריים. טוב, לפחות שהיא נכנסה. היא נכנסה והלכה ישר לכיווני, בהתחלה חשבתי שכמו כולם, גם היא באה רק כדי לזרוק הערה פוגעת וללכת, אבל כנראה שלא זאת הייתה התוכנית שלה.

היא התקרבה אליי והתיישבה  בכיסא לידי, רוכנת אליי ולוחשת לי באוזן "את לא מבינה מה את עושה לי." ופאק, הקול שלה צרוד ונשימתה פוגעת באוזני.
"מה?" אני מקרקרת, עוד מנסה להבין מה קורה.
רק שהיא לא נותנת לי להבין, כי היא מזיזה את פיה מאוזני לצווארי, ושפתייה הרכות להפליא מלטפות את המקום בו פועם הדופק שלי, חזק מהרגיל.
היא מתחילה לנשק שפייה עולה לאט במעלה צווארי, מגיע אל הלחי הימנית שלי ומלקקת אותה.
ואז, בלי שום הזהרה מוקדמת, היא מנשקת אותי. שפתייה נוחתות על שפתיי ומלטפות אותן בעדינות, אחר כך בבורטליות שלשונה יוצאת את פי, אני פותחת אותו ומאפשרת לה להיכנס לתוכי.
לאחר כמה רגעים היא מתחילה להתקרב יותר, מרימה את גופי על ברכיה. אני מתנתקת ומסתכלת סביב, בודקת שאף אחד לא מציץ או מצלם.
היא מתרוממת ומתיחה ללכת, כשאני תלויה על גופה.
תוך רגע אנחנו נכנסות לאחד מתאי השירותים. ואת מה שקרה בפנים, אני אשמור ביני לבינה.

מה שאני כן אספר, שמיום זה ואלך החיים שלי השתנו, בעיקר כי היא  הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהם.

סיפורים וקטעים יפיםTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon