פרק 8-סופיה+בן

89 3 1
                                    

סופיה
אנחנו הולכות למקום כלשהו שלושתנו ומגיעות, כולם עומדים בתור לחדר כלשהו ואחרי כמה דקות יוצא מהחדר חייל במדים. כמו שהבנתי יתנו לנו את המדים שלנו...
מגיע התור שלי אחרי שבר יוצאת עם מדים מהחדר עושה סיבוב וקורצת לנו.
אני יוצאת מהחדר כבר במדים והולכת לכיוון בר שעומדים ליד הכניסה לחדר ההוא. "נווו מה את אומרת על המדים?" שאלתי את בר והסתובבתי סיבוב סביב עצמי, בתגובה בר מחאה כפיים ושרקה גוררת את המבטים של כולם, "כוסית על!!!" בר אומרת ומחבקת אותי "גם את מהממת ברוש!" אני אומרת שמעבירה מבט בגוף שלה, הוא באמת מהמם. עם חזה טוב בטן שטוחה יריכיים גדולות שמעניק לה מראה של דוגמנית "מה ואני לא כוסית?" שאלה בר עם פרצוף כלבלב בצחוק "ברור שכן! את הכי כוסית!" אני אומרת וקולטת את עדן יוצאת מהחדר עם מדים עליה "נוווו מה אתן אומרות???? יפה לי?" עדן אומרת ומסתובבת סביב עצמה כשהיא מרימה את הידיים למעלה בסחרור "ברור שכן!! הכל יפה עליך!" אני אומרת ישר "אני מסכימה עם סופי עדן-דן את כוסית על חלל!" בר אמרה וגוררת את צחוקה של עדן "די לקרוא לי ככה!!!" אמרה עדן תוך כדי צחוק "טוב עדן-דן!" השיבה בר בגלגול עניים ופרצנו בצחוק כולנו יחד.
בן
דניאל עוברת מולי משתדלת לא לגעת בי אחרי שהתלבשה במהירות ונראת כמו אסון טוטלי "צפתי?" דניאל אומרת או יותר נכון שואלת בראש מושפל "המפקד בשבילך." אני משיב בטון סמכותי "כ...כ...כ...ן המפקד" היא נעה קלות למעטה עושה 'קידה' לעוט כבוד "מה רצית?"אני שואל בפנים אטומות מכל רגש "א...ת..ה י...כו...ל ב...ב..ק....שה ל...לש...כוח שא...מר...תי א..ת זה?!" היא אומרת מקווא לתשובה חיובית "לא. אני לא יכול. ואת, לא יכולה יותר לעבוד איתי לבין." אני אומר בהחלטיות והיא בחדות מרימה את ראשה כדי לראות אותי "מה?" שאלה כלא מאמינה "חשבת שאתן לך להישאר פה אחרי שעשית דבר שכזה לבין?" אני שואל מכווץ את עייני "אז את טועה." אני אומר ועוקף אותה לשולחן שלי, ממש מגעיל אותי לחשוב שהגוף הערום שלה היה על זה! "ט...וב צפתי הב..נתי ל...א צר..יך לה...יות א...כ..זרי א..לי!"
היא אומרת בקושי רב ויצאה מהמשרד שלי בסערה.
מה קרה פה הרגע?! מה לעזאזל קרה פה???? טוב רגוע בן תירגע!
מה שקרה זה שדניאל החליטה אחרי שאמרתי לה שאני לא מעוניין בה היא החליטה לבוא למשרד שלי להתפשט ולהתיישב על השולחן שלי, אחר כך היא נעלבה כשאמרתי לה שאני לא אוהב אותה ושאני יגרש אותה מהבסיס הזה. עכשיו שאלות
'למה היא לעזאזל עשתה את זה?' אין תשובה
'למה היא ציפתה כשהיא עשתה את זה? שאני אזיין אותה?' כנראה היא חשבה שצחקתי?
'ולמה לעזאזל אני מנהל דיאלוג עם עצמי בתוך הראש שלי?!?!? אני משוגע???'
טוב אני משוגע.
דפיקות קלות נשמעות על דלת המשרד שלי
"כן" אני אומר והדלת נפתחת, מתוכה נגלה עידן שנכנס וסוגר אחריו את הדלת "צפתי? אפשר לדבר?" עידן אומר ובקולו אפשר לשמוע דאגה, אני מקמט את מצחי לא מבין למה הוא פה "כן, ברור, דבר." אני אומר, אני נשען אחורה בכיסא ומשלב את ידי על בטני. עידן מכחכך בגרונו ואומר איזה רצף מילים לא מוסברות "מה? לא הבנתי מילה" אני אומר ועידן פולט אנחה כבדה "לוי הכל בסדר?" אני שואל, מאוד מודאג מכל מה שקורה פה "כן, זאת אומרת לא... אני לא יודע" הוא אומר ומביט בריצפה "שב."אני אומר והוא מתישב מולי, "תגיד.... אתה אי פעם היית מאוהב?" עידן שואל אותי ומביט בצפייה לתשובה, השאלה שלו מאוד מפתיעה אותי אבל אני לא מראה זאת "כן." אני אומר ועידן נדרך,
מה? קורה? פה? "אה.... אתה יכול לספר לי במי?" הוא שואל ומפתיע אותי אפילו יותר 'למה? למה הוא רוצה פתאום לדבר את זה?' אני נשאר עם הבעה אטומה ואומר "לא." התשובה מבאסת את עידן אבל הוא עדיין ממשיך "למה?" מה לעזאזל קורה היום??? דניאל מתחרפנת עידן פתאום מדבר על אהבה? מה? "כי להזכירך לוי אני עדיין המפקד שלך, אני מסכים להקשיב לכם כי זה גם חלק מהתפקיד שלי, ולפעמים אני גם עונה לשאלות שלכם אבל הגזמתם היום." אני אומר "הגזמתם? ברבים? אני יחיד צפתי." עידן אומר בבלבול, אני נאנח ואומר "לא משנה." "ותגיד לוי מה פשר השיחה הזאת פתאום? אתה מאוהב במישהי? מישהו?" אני אומר לגורר את צחוקו כשאני עדיין נשאר עם הבאה רצינית "אני??? גיי???" הוא אומר תוך כדי צחוק ומתחיל להירגע כשרואה שאני רציני לגמרי, "מאיפה לי." אני אומר כשהוא נרגע לחלוטין.
עידן מכחכך כמה פעמים בגרונו לפני שאומר "אני אענה. אני מאוהב במישהי" "מהבסיס?" אני שואל והוא משפיל את עיניו ומהנהן "אחת מהמפקדות או טירונית?" אני שואל וגורר בחזרה את מבטו אלי "אה..... טירונית.."הוא אומר וניזהר במילותיו "אז צר לי לאכזב אותך לוי אתה לא יכול או תוכל לעשות משהוא בנידון" "אני יודע" עידן אומר ונאנך "בגלל זה אני פה... כדי לבקש עצה ממך" הוא מוסיף "עצה במה?" אני שואל ולא מבין למה בדיוק הוא צריך עצה? לאיך לרמות אותי ולצאת איתה? עידן צוחק צחוק מתגלגל ואני מביט בו ולא מבין מה עובר עליו "לבקש עצה לרמות אותך?!?! אתה רציני צפתי!??!" עידן אומר תוך כדי צחוק ומשאיר אותי המום, אני אמרתי את זה בקול?!!?!? "כןכן אמרת את זה בקול, צפתי" אני מת. "טוב" עידן מתחיל לומר ולהירגע "באתי לפה כדי לקבל עצה." הוא אומר ומתחיל להרצין "אני עדיין לא מבין איזה עצה." "עצה של מה לעשות עם הטירונית......" עידן אומר "לוי, אתה לא יכול לעשות עם זה כלום." אני אומר והוא מתבאס "מה חשבת שאני אתן לך לצאת עם טירונית?" אני ממשיך "למה כולם היום חושבים שאני יפר בגללם את החוקים?!" אני אומר בכעס "אה? מי זה כולנו? מי עוד?" עידן שואל, לא מבין "עזוב. לוי" אני אומר ומסקרן אותו אפילו יותר "נוווו לפחות רמזזז" הוא מתעקש ועושה פרצוף של כלבלב "לוי. כשאני אספר לך את זה, אתה לא תספר לאף אחד. מובן?!" אני אומר והוא מרצין עוד יותר "מובן מובן" הוא אומר ומביט בי בצפייה "טוב, אז ככה. אתה זוכר את היום שהייתי אצל לבין בחדר ואתה נכנסת?" אני שואל והוא מהנהן "אז באותו יום אני נישקתי אותה." אני אומר ועיניו נפערות, אני חושב שעוד קצת הלסת שלו תגיע לרצפה "אחרי זה היא באה למשרד שלי וחבקה אותי, אני צעקתי עליה מה היא עושה היא שאלה מה יש לי ואם אני אוהב אותה אני אמרתי שברור שלא היא נעלבה והלכה." אני חושב ואף פעם לא ראיתי את עידן כזה מופתע "היום אני נכנס למשרד ורואה אותה יושבת על השולחן שלי ערומה" עידן ממהר להוריד את ידיו מהשולחן וממלמל "מה? אבל אבל איך למה מתי" "ואחרי זה אתה הגעת." אני מסיים "אני הגעתי ישר אחריה?!" הוא שואל ואני מהנהן "איך לא ראיתי אותה?!" הוא שואל ואני גם חושב על זה דקה איך? איך הוא לא ראה אותה באמת? "אני לא יודע לוי אולי היא הלכה או רצה מהר מדי ככה שאתה לא ראית אותה" אני אומר "יש סיכוי" עידן נסכים איתי וקם "טוב צפתי אני ילך" הוא מניד מראשו לכבוד והולך לדלת "שלום לוי" אני אומר והוא סוגר את הדלת

_________________________________________
טוב אנשים זה פרק דיי ארוך תהנו.

מפקד שליWhere stories live. Discover now