פרק-7-סופיה+בן

80 1 0
                                    

סופיה
סליחה? אתה שומע אותי?" אמרתי מנופפת את ידי מולו "כן..כן.. אני פשוט לא מרוכז קצת, אמרת משהוא?" הוא אמר כשהוא ממצמץ כמה פעמים "כן... שאלתי מה שלום המפקדת?" אמרתי במבוכה קלה "הכל בסדר איתה היא התעוררה והלכה למרפאה"הוא אמר בקרירות לא מוכרת לי, הלכתי צעד אחד לאחור הנהנתי והלכתי במהירות כמעט בריצה לחדר שנתנו לי לעדן ולבר (איזה מזל ששמו אותנו באותו חדר). הגעתי די מהר מתנשפת קלות, נכנסתי לחדר וגררתי את מבטן של בר ועדן שסידרו את הבגדים כשלא הייתי "נו!!! ספרי למה את ככה מתנשפת?! ומה עם המפקדת?!" עדן אמרה כמעט בצעקה "נו!!! אנחנו נשארים איתה או שנותנים לנו מפקדת אחרת?!" בר אמרה אחריה "ואו תרגעו בנות אחת אחת אני לא מבינה כלום!!" אמרתי בשעשוע "אני אתחיל!!" בר ועדן אמרו בו זמנים והרמתי גבה משועשעת "לא אני!!!" הן שוב פעם אמרו בו זמן במבטים כועסים "עדן תתחילי" אמרתי וגוררת את מבטן שוב פעם אך הפעם בר הסתכלה עלי בכעס ועדן בניצחון "ישש!!" עדן אמרה וקפצה פעמיים במקום כשהיא מוחאת כף כמה פעמים "בקיצור ספרי!!! אם אנחנו עדיין עם המפקדת הזאת?!" בר אמרה בכעס על ההתגרות של עדן "הי!! אני צריכה לשאול חוצפנית" עדן אמרה וזרקה על בר כרית "בנות!! בא לי לספר כבר!!" צעקתי וגררתי את מבטן שוב "נווו!!! יאללה" בר אמרה "אז פגשתי את רב הסהן שלנו בדרך ושאלתי אותו מה עם המפקדת הוא היה מאוד מוזר ולחוץ אבל אמר שהכל בסדר איתה שהיא התעוררה והלכה למרפאה" אמרתי במהירות ושתיהן הסתכלו עלי במבט מוזר "אז אנחנו נשארים איתה?" בר שאלה וקיבצה את ענייה "אמ... לא יודעת כנראה.." אמרתי מבולבלת בעצמי
'היא תחזור?'
'יהיה לנו מפקדת יותר קשוחה?'
'אולי הבנים יהיו איתנו?'
'אולי המפקד של הבנים יבוא?'
"כדור הארץ לסופי!" בר צעקה לי באוזן ונופפה בידה מולי "אהההה!! מה את צורחת לי באוזן?!? יא סתומה!!" צעקתי עליה ושמתי יד על האוזן "כי את לא איתנו!!! את איפה שם בחלומות הקיץ!!" עדן צעקה והתקרבה גם כן "שאלתי אותך, מה את אומרת על ארבל??" בר אמרה ושתיהן התישבו על המיטה "מי זה ארבל?" שאלתי מכווצת את גבותי "נווו זה שכל שנייה הסתכל עליך..."עדן אמרה "מי?!" אמרתי והתישבתי ביניהן "נווו זה שבא להגיד לך שלום!" בר אמרה "אה!!! אני זוכרת מי זה!" אמרתי וקמתי פתאום "דבר ראשון שבי! את עושה לי סחרחורת" בר אמרה והתיישבתי על המיטה בחזרה "דבר שני,נו???" היא שוב אמרה "מה נו?"אמרתי לא מבינה "מה את חושבת עליו???" שתיהן צעקו בו זמן "בסדר בסדר, לא צריך לצעוק.." אמרתי בחצי ציניות "הוא חמוד" אמרתי אחרי "רק חמוד?" עדן שאלה "רק חמוד." עניתי "ובואו כבר נעביר נושאאא" אמרתי קצת נבוכה מהעניין הזה, כי אני לא רוצה לאהוב *אף אחד* אני ממש לא רוצה את זה שוב! אני כבר נפגעתי מזה "הלוו!!" בר צורחת "מה יש לך?!? את ממש לא איתנו!!! מה אנחנו לא טובות מספים?" עדן אמרה ועשתה פרצוף של כלבלב ואני לא ידעתי מה לענות כי אני לא רוצה לאבד את החברות שיש לי!!
"אה...." אמרתי בהיסוס, "תירגעי" בר צחקה "צחקנו" עדן המשיכה. "כן ברור, הבנתי" אמרתי בצחוק מזויף.
בן
מה קורה איתי? מה יש לי? ווטאפק,
אני מרגיש ליד החיילת החדשה כאילו אני שוכח לדבר! מה זה הדבר הזה?!
אני חייב להתאפס על עצמי!
אני צועד בחזרה למשרד עם הבעה אטומה, למרות שבפנים אני בוער. אני מרגיש שהריאות שלי נאתמות!
אני נכנס למשרד וסוגר אחריי את הדלת.
אני מסתובב ורואה דמות? אישה? ווטאפק?! אני מדליק את האור ורואה את דניאל יושבת על השולחן שלי ערומה!! אני קופא לשניה אבל זה מתפוגג כשדניאל שואלת "נו?" ואני מבולבל לגמרי אני ממש צורח לעצמי בראש "מה נו?!?",
אבל שומר על קור רוח ואומר בסתימות לחלוטין "מה?" 'תגיד לי אתה אידיוט?! זה כל מה שיכולת להגיד?!' אני צורח על עצמי בראשי 'כן!!! מה אני עוד יכול לומר??? משהוא כמו "למה את פה? את רוצה שאני אזיין אותך?" כאילו מה????' אני עונה לעצמי בראשי.
"צפתי?!?!" צעקה מילאה את החדר, וכל מה שיכולתי זה רק לראות את דניאל יושבת עם הישבן שלה על השולחן שלי ערומה לחלוטין ומשלבת את ידיה על החזה "למה אתה לא עונה לי?" אמרה עם הבעת כלבלב וקול פגיע "מה את רוצה שאני אענה?" אמרתי בקול חנוק מהפתעה גמורה, אני הייתי בטוח שהיא לא שמעה את זה כי לחשתי את זה, עד שעניה מולאו בדמעות ופרצופה הראה חרטה וצפייה ,"א...אתה ל..א רו..צה א...אותי?"היא מלמלה בזמן שדמעותיה החלו לזלוג על לחייה, מה אני אמור לענות על זה לעזאזל שוב??? למרות הכעס שבתוכי אני עדיין עם אותה הבעה אטומה וידיים בכיסים, אני מכחכח בגרוני פעמיים במבוכה ועונה "לא.... למה את חושבת ככה? כבר אמרתי לך שלא. ולמה את ערומה במשרד שלי על השולחן שלי?" אני מאוד נזהר במילים שלי כדי לא לפגוע בה. עיניה נפרעות לרחבה כשהיא שומעת אותי והיא ממהרת לרדת מהשולחן ולאסוף את בגדיה במבוכה עמוקה, למה היא נבוכה???? לעזאזל אני זה שאמור להיות בפניקה! חיילת שלי ערומה במשרד שלי!!!! לעזאזל!! אם משהו יכנס הלך עלי!.

מפקד שליWhere stories live. Discover now