שיט שיט שיט!!
אני צעקתי על סופיה!! פאקקק אני דביל אני עכשיו היא לא סובלת אותי!!! "צ..פ..תי?" קול ממש חריש נשמע מדניאל "התעוררת?" אמרתי באדישות, משדר עסקים כמו תמיד "כ..כן, ק..קרה לי מ..מ...משהוא?"
היא שאלה מגמגמת "כן, את התעלפת" "מ..מ..מה?! א...אני ה..התעלפתי!?" היא גמגמה וקמה מהידיים שלי, אני לא ניסיתי לעצור אותה אני בכל מקרה לא רציתי אותה על הידיים שלי, אני רציתי את סופיה על הידיים שלי! 'מה!? אתה שומע את עצמך!?!??! אתה רוצה את החיילת שלך על הידיים שלך!??' המוח שלי מעיר אותי ממחשבותיי, "טוב אמ... ניראה לי אני אלך למרפאה.." דניאל אמרה במבוכה ופנתה לכיוון המרפאה.
אני מגיעה לאזור של החיילות החדשות ופתאום משהיא נתקלת בי "אה!!!!" הילדה צורחת ומתכוננת לנפילה שלה אני תופס אותה מהמותן לפני שהיא נופלת ומחזיר אותה לעמידה "הכל בסדר?" שאלתי כשאני מוריד את פני לכיוון החיילת שזאת "כן..כן.. הכל בסדר.. מה שלום המפקדת?" סופיה שאלה מנסה להעביר נוסע, איזה יפה היא אלוהים ישמור!! היא נראת כמו מלאך עם השפתיים הבשרניות שלה והחזה הזקור הרגליים הארוכות האלו ולקינוח יש לה גם עיניים כחולות מהממות שנראות כמו הי- "סליחה? אתה שומע אותי?" היא אמרה מנופפת את ידה מולי ומעירה אותי ממחשבותיי "כן..כן.. אני פשוט לא מרוכז קצת, אמרת משהוא?"
_____________________________________________
רואה ליהי רצית פרק קיבלת פרק! אומנם הוא מאוד קצר אבל עדיין!!
