My Sweet Nightmare

𝟓

נקודת מבט סופיה

התעוררתי למשמע צעקות וקול עמום בחדר,שכבתי על המיטה ובפתח החדר עמד גבר לבוש במדים של חיילי המאפיה.
בידו הוא החזיק אקדח ובאוזנו הימנית הייתה אוזנייה.

הסתכלתי מהחלון הגדול שהיה בחדר, היה נראה נעים בחוץ, זה היה מזג אוויר מושלם, ולרגע היה נראה שיכולתי לשכוח מכל החרא שעובר עליי.
אבל כמובן שטעיתי, לאחר כמה שניות של חלימה בהקיץ צעקות השומר הוציאו אותי מהטראנס שנכנסתי אליו.

״מה לעזאזל קורה פה״ מלמלתי והבחור התחיל לקלל בספרדית דברים שלא הבנתי בשיט.
הוא חזר להסתכל עליי ואמר "תקומי כלבה איטלקית" בטון מזלזל ובמבטא ספרדי כבד.

"למה לי?" שאלתי בסרקסטיות שגרמה לו להתעצבן יותר, ידעתי שאני משחקת באש אך אף פעם לא הייתי אחת שמוותרת בקלות.
"את לא רוצה להחמיר את המצב שלך" אמר "ומה המצב שלי בדיוק? " שאלתי בטון מזלזל. "את לא רוצה לדעת" אמר בחוסר סבלנות
גלגלתי את עיניי.

לכמה שניות שררה דממה ״אני בדרך איתה״ הוא אמר ולחץ על האוזנייה פעם אחת.

"קומי אנחנו צריכים ללכת" אמר, מתי שלא הגבתי עם לקח את זרועי ולפת אותה בחוזקה, משך אותי לעמידה והתחיל ללכת איתי בזמן שמחזיק את ידי בחוזקה, "היי עזוב אותי" צעקתי לו אך הוא לא הגיב.

הגענו למעלית אך הוא לא עצר שם, במקום הוא פנה שמאלה למסדרון חשוך שהוביל לעוד חדרים, לא הייתי טיפשה ידעתי שמשהו לא בסדר, לעומת זאת השומר חושב שאני לא אלחם עוד פעם, הוא טועה.
ברגע שהוא התחיל ללכת והחליש את אחיזתו על ידי, בעטתי בו.

הוא שחרר את אחיזתו בידי ועף טיפה כי לא ציפה לזה אך היה מספיק חזק כדי לא ליפול. הסתובבתי לכיוון ממנו באנו והתחלתי לרוץ הכי מהר שיכולתי אך לפני שיכולתי להגיע למעלית, הוא תפס אותי מכתפי השמאלית ומשך אותי אחורה בחוזקה שגרמה לי ליפול על גבי.

הוא מלמל כמה מילים דלא הבנתי בספרדית,
"זונה את הולכת לשלם על זה!" אמר ושלף אזיקונים, אוי שיט.
הוא החזיק את ידי מאחורי גבי בחוזקה ולא משנה מה ניסיתי לעשות לא הצלחתי להשתחרר. אחרי שאזק את ידי, הוא דחף אותי קדימה והחזיק בזרועי העליונה בחוזקה.

כעבור כמה דקות. לאחר שעברנו מסדרון שלם מלא בחדרים שאני בטוחה שאני לא רוצה לדעת מה קורה שם, הגענו לדלת עץ שנראית ישנה והרוסה.

החייל פתח את דלת המרתף ודחף אותי לבפנים, אם חשבתי שהחדר יהיה קטן אז טעיתי, החדר הזה היה עצום, והייתה לו גם דלת המובילה לבחוץ, יכולתי לראות את השמיים היפים שהתעוררתי אליהם הבוקר.

אבל הקטע זה שכל החדר מלא במתקני ומכשירי עינויי.
לפני שיכולתי לעקל מה שקורה עוד שלושה חיילים נכנסו לחדר ונעלו את הדלת אחריהם, נדפקת קשות הפעם סופיה.

היי לכולן, מה שלומכן?
אחרי הרבה זמן עלה פרק, קצר אבל עדיין
לאט לאט אני אחזור לעלות לכם פרקים בתדירות קבועה יותר
ובנימה זאת רציתי להגיד לכן תודה, שאתן עדיין קוראות את הספר גם כשיש עדכונים איטיים וגם כששיניתי אותו מעט, אין כמוכן❤️