חסר רגשות [1]

פרק 45

-

כבר שבוע שאני מחפש את אותו החייל הבוגד, שבוע שפרצתי לתיקים אישיים של כל אחד, שעקבתי אחרי כל אחד מהם 24/7 ושלא נחתי לרגע. אבל לא הצלחתי לגלות שום דבר, כל החיילים עשו את עבודתם כמו שצריך, אף אחד מהם לא עשה משהו חריג או חשוד.

השעה כבר הייתה 2 בלילה, ג׳ניפר הספיקה להירדם בזמן שראינו את מלחמת הכוכבים אז כיסיתי אותה בשמיכה, נשקתי לראשה ואז יצאתי מחדרה.
התכוונתי ללכת למטבח בשביל להכין לעצמי כוס קפה ולהתרכז שוב בחקירה שאני עושה, אולי פספסתי איזה פרט חשוב.

שמעתי קולות עמומים וכיווצתי את גבותיי, התקדמתי אל כיוון הקול ומצאתי את עצמי עומד מול דלת המרתף.
״לא, לא, אתם התבלבלתם. הנשקים נמצאים בדרך כלל בחדר הימני בקומה השלישית, יש שם גם כמה רימונים.״ שמעתי את הקול מדבר ולחצתי על הידית, נכנסתי בשקט אל המרתף.

קלטתי את אייזק יושב שם וכותב במהירות משהו בדף בזמן שהוא מדבר בטלפון, ״יש דלת אחורית באזור הכי ימני של המבנה, היא מוסתרת בעצים!״ הוא אמר ונשימתי נעתקה מגופי.

סגרתי את הדלת בשקט ובמהירות ושלפתי את הטלפון מכיסי, מחייג אל אימי.

״הלו?״ שמעתי את קולה העייף.

״גיליתי מי הבוגד.״

-

״אני לא עשיתי את זה!״ אייזק צרח כשלפחות עשרה חיילים החזיקו בו וגררו אותו, ״אני בחיים לא הייתי במרתף! אני לא יודע על מה אתם מדברים!״ הוא המשיך כמו משוגע.

״תפסיק לשקר, אני יודע מה שמעתי.״ אמרתי לו בחומרה.

״אני בחיים לא ער בשעות האלו! אני נשבע!״ הוא המשיך לצעוק ולהתפרע בשביל להתחמק מהידיים של החיילים.

הוריי הביטו בו במבטים מאוכזבים.

״בתור הבוס שלכם אני מצווה עליכם לא להכניס אותו לכלא.״ אבי הורה בשקט לחיליו, ״הסימנים מאז ומתמיד העידו על כך שהוא לא בסדר בראש.״ הוא הוסיף באותה הנימה.

הווה

״וזהו, באותו היום שלקחו את אייזק, אמא שלנו אמרה שהיא לא רוצה שנשנא אותו ושהיא רוצה שנחיה בשלום זה עם זה. אבל יום אחרי, המאפיה הברזילאית הגיעו ורצחו את ההורים שלי בידיים קרות, הם ידעו בדיוק באיזו שעה כולנו עסוקים, הם ידעו איפה הדלת הנסתרת נמצאת כך שהם הצליחו לגנוב את הנשקים המשוכללים מהחדר הכי סודי שאייזק השאיר פתוח בשבילם ואז התחיל הטרור. ההורים שלי מתו בגלל אייזק וזאת הסיבה שאני כל כך שונא אותו, למרות שהוריי ביקשו מאיתנו שלא, אני לא הצלחתי.״ נאנחתי.

סקיילר מצמצה, היא נראתה המומה מכל הסיפור הזה ולמען האמת, גם אני הייתי המום מכך שסיפרתי לה את הסיפור הזה, ההורים שלי השביעו אותי ואת אחיי שלעולם לא נספר על מה שקרה לאייזק, אבל סמכתי על הבחורה הזאת.

״אז למה אתם מחכים?״ היא שאלה לפתע.

הרמתי גבה בבלבול.

״הברזילאים הרגו את ההורים שלכם. איך עברו כבר שש שנים ועדיין לא נקמתם בהם?״ היא שאלה בתמיהה, ״קאי, אתה לא מבין? אין לכם הרבה זמן, אייזק שוב פעם משתף פעולה איתם. כשחטפו אותי שמעתי את החוטפים מדברים פורטוגזית ואז אייזק הופיע שם אחרי שתי דקות והתברר לי שהוא איתם. הם מתכננים להשמיד את המאפיה שלכם שוב.״ היא אמרה בהדגשה.

עיניי התרחבו וכל הנקודות התחילו להתחבר לי פתאום.

היא צודקת.

———————

סוף כל סוף פרק שהוא לא רומנטי!😂
תצביעו לפרק, כנראה שאני אעלה עוד אחד גם בלילה❤️‍🔥