פרק 11

4.7K 178 72
                                    

כל הלילה לא הצלחתי להירדם, היו שני שומרים ליד הדלת שלא עצמו עין ובחנו בחשדנות כל תנועה שעשיתי.
אז המשכתי לתכנן את התוכנית שלי: להיפטר מקאי ואז לברוח מכאן יחד עם אוליבר.
בזמן הקצר שאני פה הבנתי שקאי הוא החוליה הכי חזקה במאפיה הזאת.

״קחי.״ שומר אחד זרק אליי צלחת עם חביתה שנראתה דוחה.

אבל הייתי כל כך רעבה שהכרחתי את עצמי לאכול אותה רק בשביל להשתיק את הבטן המקרקרת שלי.

הדלת נפתחה, הרמתי את עיניי וקלטתי את אייזק, הוא היה נראה טוב מבדרך כלל. ״מה שלומך?״ הוא התקדם אל כיווני עם חיוך קטן.

״יכל להיות טוב יותר אם הייתי מקבלת ארוחה נורמלית, בגדים חדשים ומקלחת.״ אמרתי באנחה והתרוממתי על רגליי, משפשפת את ידיי מהאבק.

״הלוואי והייתי יכול לתת לך את זה, אבל קאי כל כך עצבני עליך שהוא אפילו לא הרשה לי לבוא לכאן, עשיתי את זה מאחורי הגב שלו אבל עוד מעט אני אצטרך ללכת.״ אייזק אמר בטון שקט ומדוכדך.

נשכתי את השפה התחתונה בכעס, ״על מה הוא כועס בכלל? הוא לא רגיל שאנשים מדברים אליו ככה? הוא חושב שהוא איזה מלך שכולם צריכים לשקשק מפחד ממנו ולהשתחוות בפניו? אני פאקינג לא מבינה את זה!״ הרמתי את קולי.

אייזק התקרב אליי, ״שקט, הוא יפגע באוליבר ואת לא רוצה שזה יקרה, נכון?״ הוא שאל בלחש.

שכחתי לגמרי מהאפשרות הזאת, לא אכפת לי שהוא יהרוג אותי, אבל מה אם הוא יהרוג את אוליבר? את אחי התאום שאני כל כך אוהבת?

בלעתי רוק, ״נכון.״ עניתי בחוסר ברירה, ״אבל אתה חייב לדבר איתו, אין מצב שאני הולכת להיות כאן כל היום, אני אפילו מעדיפה ללכת להתאמן עם ג׳ניפר.״ שילבתי את ידיי זו בזו.

אייזק הנהן בהבנה, ״אני אנסה לעשות מה שאוכל, אני לא מבטיח אבל כלום.״ הוא הודיע לי.

-

עברו כמה שעות, הדלת נפתחה והתקדמתי אליה בציפייה לראות את אייזק, אבל מיד נרתעתי לאחור כשקלטתי שקאי הוא זה שנכנס למחסן ומבט רצחני וחדור מטרה השתקף בעיניו.

״תתארגני.״ הוא זרק לכיווני שמלה בצבע שחור.

״מה?!״ שאלתי כלא מבינה, בוחנת את השמלה ואז את פניו המתנשאות.

״להתארגן זה אומר להתלבש. את יודעת, כשמחליפים לבגדים אחרים.״ הוא הסביר כאילו אני טיפשה ורציתי לתת לו אגרוף לפרצוף.

״להתארגן לאן?״ הדגשתי את השאלה שלי.

קאי חייך בערמומיות, סובב את גבו ועזב את המחסן. מותיר אותי מבולבלת ועם מלא שאלות.

בחנתי את השמלה הקצרה עם מבטי וגלגלתי את עיניי.
זה עוד כמה שבועות יגמר, סקיילר.
אמרתי לעצמי שוב ושוב.

חסר רגשות [1]Where stories live. Discover now