נקודת מבט קלובר:
"אולי אני בסדר גמור.." נאנחתי, כמה פעמיים הוא כבר שאל אותי את זה.
"קלובר את לא משקרת ומשחקת אותה בשביל לעבוד נכון?" חשד.. שוב.
"כןן בפעם האלף" גילגלתי עיניים.
"היי.. את יודעת שאני דואג לך." אמר ברצינות.
נאנחתי, "אני יודעת."
היה רגע של שקט ואז המשכתי, "אבל אני גם יודעת שהקולקציה שלי צריכה להבנות אז.. קדימה לעבודה!"
"אוקיי אוקיי אבל תנסי לשרוד את השבוע הזה בלי לגמור אותו עם חום שוב.." אמר.
גילגלתי עיניים "בסדרר ביי" וניתקתי את הטלפון.
גיחכתי מעט כשאני מביטה בטלפון שברגעים אלה סיימתי שיחה עם אוליבר.
הוא מתנהג אליי כמו אל אחות קטנה.. אבל אני בחיים לא אוכל לראות אותו כאחי הגדול.
אף אחד לא יוכל להחליף אותו.
נקישה בדלת תפסה את תשומת ליבי ומי שנכנסה לחדר הייתה לא אחרת מאשר הבת של המשפחה איך קראו לה שוב?
קאלי? קאירה? קליאו? קליאו.
"אממ היי! לא רציתי להפריע לך אבל אמ אמא שלי רצתה שאביא לך את זה כי שמענו שאת חולה ו.. אמ אני מתכוונת" התתי את ראשי מעט לצד בלי לשים לב כשלא הבנתי את מה שניסתה להגיד לי אך המשיכה לגמגם.
"היא מנסה לומר שאמא שלנו הכינה מרק בשבילך וקליאו הציעה להביא לך אותו.. והנה אנחנו עכשיו." האח האמצעי אם אני לא טועה קראו לו לוקה? כן..
לוקה נכנס לחדר שלי בלי אפילו לבקש רשות, אני מבינה שזה הבית שלהם אבל באמת אנשים קצת נימוסים.. אני ישנה פה.
"לוק! אידיוט אחד זה לא מנומס להתפרץ לחדר ככה.." קליאו כאילו כל הגמגום והנחמדות שלה נעלמו כשנזפה בו.
ציחקקתי, מעניין.
***
נקודת מבט דנטה:
חיפשתי את לוקה הוא אמור לבוא איתי לטפל בכמה ענייני עבודה, לא הרחיב בדברים.
שמעתי את קולם של קליאו ולוקה אשר
מגיעים מהחדר של קלובר.
לא דיברתי איתה מאותו היום שעזבתי את החדר שלה.
התקדמתי מעט ואז רק אז שמעתי צחוק.
הוא לא היה של לוקה או של קליאו.
הוא היה שייך לקלובר.
קלובר בפעם הראשונה כאן צחקה ונראתה לשם שינוי לא מרוחקת.
ולא רק אני שמתי לב לכך.
"וואו כדי לך לחייך יותר" אמר לה לוקה.
מה שעצר את עצמה מלצחוק..
המטומטם הזה עכשיו אני לא יכול לשמוע אותה צוחקת אין לדעת מתי היא תצחק שוב.
קליאו העיפה לו סטירה בעורף "תפסיק לפלרטט"
קלובר גיחכה, "זה בסדר.. פלרטוטים לא עובדים עליי" קרצה לו.
והוא הוציא חיוך מראה שיניים.
יצאו לי אדים באוזניה.
מה הם מפלרטטים אחד עם השניה,
אחד הוא אחי הקטן והשניה היא האישה שלי.
אני מסיים את האירוע ה'מקסים' הזה
ברגע פאקינג זה.
***
נקודת מבט קלובר:
אוקיי קצת פלירטטתי איתו, מה? משעמם רצח והוא די מתאים איתי בוויב..
אולי הם לא כאלה גרועים אחרי הכל..
לפחות הם לא כבדים.
צילצל הודעה הגיע מהטלפון שלי.
רישל שליי😍
'היי חיימשלי מה קורה?? נחשי מי הגיעה לפאקינג ספרד!! אמיגווו'
גיחכתי, 'אמיגו באמת?' שלחתי לה
כשחיוכי לא יורד מפני.
'אני מתחברת לאיזור.' ענתה.
'או מיי גאדד אין לך מושג איזה חתיך עבר לידי עכשיו!!' שלחה במהירות לאחר מכן.
לא יכולתי לעצור את צחוקי,
"חחחחח, היא לא שפויה" אמרתי בקול רם.
"מי?" שאל לוקה שכבר נעמד לידי ורכן לצידי כדי לראות את ההודעות שלי.
"לא עניינך" חייכתי והסתרתי את הטלפון.
הוא הזעיף פנים ואז אעלה חיוך ערמומי, במהירות הוא ניסה לקחת לי את הטלפון.
פערתי את עיניי, "היי!"
"לאט מידי, מאוחר מידי" אמר כשהוא מחזיק את הטלפון איתו והולך אחורה.
"תחזיר לי" יצאתי מהמיטה וניסיתי להגיע לטלפון אך הוא הרים את ידו למעלה.
לעזאזל כולם פשוט חייבים להיות גבוהים ממני נכון?!
הטלפון נלקח מידיו של לוקה במפתיע ושנינו סובבנו את ראשנו לצד הדלת.
והוא היה שם..
האח הגדול שהיה קשה לשכוח.
דנטה.
***
כותבת: 🫶
היושש מקווה שאהבתם💘
(מ'ס מילים: 585)
YOU ARE READING
Clover Ronnie
Romanceהספר הוא יחידה אחת. קלובר רוני היא נערה יהודיה/אמריקית אשר גרה בישראל כל חייה אך זה משתנה כאשר אימה ואביה שולחים אותה לגור אצל 'חברים' קרובים שלהם אשר גרים בספרד. החיים של קלובר משתנים לגמרי אך קלובר מנסה להתמצא כמה שיותר במדינה הזרה לה עברה ולהחזיר...
