Clover Ronnie

פרק 3: pinky promise.

נקודת מבט דנטה:

אני מציץ מעט מהדלת של החדר שלה
ורואה אותה הולכת מצד לצד חסרת מנוחה ומדברת עם מישהו שהטלפון שלה מונח במיטה על ספיקר.

"הכל בסדר קלובר את יכולה להרגע.." אמר הקול מהטלפון.

"להרגע? איך אני יכולה להרגע?? יש לנו עד מחר! מחר!" אמרה בלחץ לא מפסיקה ללכת מצד לצד.

"קלוב-קלובר! תשבי על המיטה ותפסיקי ללכת לכל כיוון!" נזף בה הקול.

היא נעצרה "איך ידעת מה אני עושה?"

"קלובר אנחנו מכירים יותר מ5 שנים.
אני עובד איתך מספיק שנים כדי לדעת
מה את עושה בלחץ.." אמר הקול.

היא לא אמרה כלום נראה שתקועה במחשבות..

"שבי!" פקד הקול.

"אך.. מה יש לך עם לתת לי פקודות.." נאנחה ואמרה בזעף.

"זה או זה או שאנחנו מפסיקים לעבוד." אמר הקול באיום.

"בסדר בסדר אני יושבת.. הנה." אמרה והתיישבה על המיטה ליד הטלפון שעדיין על ספיקר.

כנראה שרק אם נותנים לה תנאים היא תקשיב.. אני זוכר גם שהאוליבר הזה אמר לה שאם היא לא תאכל אז הוא לא נוסע
והיא הקשיבה לו..

"יופי.. עכשיו, אוליבר עדכן אותי שיש לך חום.. ואמר שאם את תנסי להמשיך לעבוד אז להגיד לך ללכת לנוח.. ושאנחנו נטפל בהכל." אמר הקול.

אז היא יודעת שיש לה חום..

"יואוו אני בסדר אני באמת בסדר!" אמרה בעצבים ונעמדה.

"מצטער אבל תלכי לנוח ליתר ביטחון..
לילה טוב קלובר." אמר וניתק.

"יואוו.." אמרה מתנשמת באנחה.

נראה לי שאני לא ממש יכול לנזוף בה על החוצפה שלה.. יש לה יותר מידי עומס
אני מבין למה אמא שלה דאגה.

החלטתי ללכת למשרד לטפל בכמה דברים.. היא בטח תלך לישון אחרי שניתקו אותה.

***
נקודת מבט קלובר:

נהוראי הזה! הוא ניתק לי בפרצוף! גסות.

נהוראי הוא אחד המעצבים של הקולקציה ואחד מהאנשים שאני נוטה לעבוד איתם כהיותי דוגמנית.

נאנחתי לקחתי כמה דפים של הקולקציות שהיו במזוודה התיישבתי על המיטה והתחלתי לעבוד כואב לי הראש אבל אהיה בסדר.

התחלתי לכתוב: מה טוב..
איזה בד עדיף.. איזה צבע..
בכמה כסף ארצה את זה ועוד כמה דברים.

***
נקודת מבט דנטה:

עבר שלוש שעות.

אני מעט מודאג לגביה לא יודע למה..
אני רק אבדוק שהכל בסדר איתה.

~שיעול~
~שיעול~

אני מציץ ורואה אותה עם הרמת דפים
עדיין עובדת.