ניקו חיבק את וויל
"אפשר שנהיה קצת ביחד עוד קצת זמן ואז נלך לחפש את האבות שלנו?"
"ברור סאנשיין,אבל אולי נלך לחדר של אבא שלי?,או שיותר נכון שעכשיו זה החדר שלי"
ניקו השתגר לחדר של אפולו-סליחה של וויל ונשכב על המיטה
וויל הופיע בישיבה וחיבק את ניקו
"אתה כזה חמודדדדד"
"אני לא"
"אתה כן!"
ניקו נישק אותו
"תסתום"
"שיגור זה מועיל" אמר תוך כדי הנשיקה
ואז הם שמעו צעקות עד לארמון השמש של מי אם לא ההורים שלהם
הורים מבאסים
ניקו ניסה להשתגר למחנה אבל השתגר במקום ליער לייד
"שיט"
וויל נפל מהשמיים ישירות עליו
״אווץ'" אמר ניקו שוויל נפל עליו
״אתה אמור לשמור על זה שלא אפצע, לא?״ ניקו התלוצץ
״הו, אלים אדירים״ וויל אמר בדאגה
״אנחנו ביער?״ ניקו הכיר קצת את היער בגלל כמות הפעמים שברח לשם
אבל וויל הכיר הרבה יותר טוב את היער,
וויל קרץ לניקו
"יש לנו מזל שאני מכיר טוב את היער"
"קדימה נייט לייט, תוביל ותאיר את דרכינו" אמר ניקו תוך כדי שהדביק נשיקה על הלחי של וויל
"אני לא מנורת לילה"
זה היה בשקיעת השמש וויל באמת היה צריך להאיר
ניקו הסתכל עליו במבט של:תדליק את האור
וויל זהר
"אוקיי אני כן"
וניקו התחיל לצחוק ועקב אחרי וויל שפילס את הדרך למחנה.
אחרי שלושים דקות, הם הגיעו למחנה ולא היה להם מזל, ההרפיות נמצאו בסביבה.
שניה
הם אלים.
ההרפיות
לא
יכולות
להרוג
אותם
ניקו הוביל את וויל לביתן האדס איפה שתכרבלו קודם לכן
עדיין יש צעקות שאלים אדירים
מי ידע איך לעצור אותן
וויל נכנס
"אבא,האדס מספיק!"
הם השתתקו ונראו מופתעים.
״בואו נשב רגע וננסה להבין את העיניניים״ ניקו נכנס
"אמממ...אבא,שומעים את הצעקות שלך ושל אפולו עד ארמון השמש"
פרסי נכנס לביתן האדס
"ניקו כירון קורא ל-"
"וואט דה דאק"(הערת הכותבת בשם ריין(ה.כ.ב.ר):אין לי בעיה לכתוב פאק אבל דאק ופרסי זה פשוט הגיוני)
"כן... סיבוך קטן" אמר אפולו
"הלורד הדוד האדס?"
"תסתום"
כירון נכנס
"שמעתי על העניין מהאולימפוס"
"אז,ניקו ו-וויל איך זה להיות אלים?"
YOU ARE READING
שני אלים, שני חצוים הפוכים. (סולאנג׳לו)- הופסק🔴
Fantasyהכל מסתבך, איכשהו הכל מתהפך ניקו ו-וויל אלים, אפולו והאדס הם החצוים. זה בכלל אפשרי? טוב אולי כן אולי לא... קשה להבין, הם מנסים להחזיר הכל למצב המקורי. נראה שלהיות אל זה קשה... נבואה חדשה ומסע חיפושים רק שלא לחצוים, מסע חיפושים לשני האלים החצוים. ובו...
