נופלת לרגליו

• צרות צרורות •

התחלנו בנסיעה, קיבלתי הודעה מאמא שלי ״היי מאמי שלי, נחתת כבר?״. לפני שהספקתי לענות , הוא שאל אותי ״מי זאת?״. הרגשתי לא בנוח לענות לו כי אני לא מכירה אותו. ״אני לא מכירה אותך למה שאני אענה לך?״. מבט כועס השתלט על פניו. ״קודם כל תשני את הטון שבו את פונה אליי. דבר שני אני טיילר רוג׳רס וזה כל מה שאת צריכה לדעת כרגע.״ נשמתי עמוק והפנתי את ראשי לכיוון החלון. אזלה לי הסוללה בטלפון והמטען קבור באחת מהמזוודות בבגאז׳. תוך כדי שאני מסכלת על העיר העוצרת נשימה שהגעתי אליה, אני מנסה להיזכר מאיפה השם שלו כל כך מוכר לי, הלוואי והייתי יכולה לעשות גוגל ולפתור את השאלה. ״אז מה יסמין, למה הגעת לפה?״ , שאלתו הוציאה אותי מקו המחשבה ששקעתי אליו. ״עוד כמה ימים אני מתחילה ללמוד פה בקולג׳״ . הוא ציחקק לי בפנים והרגשתי עוד יותר מובכת ממה שהייתי לפני. ״אמרתי משהו מצחיק?״. הוא לא ענה כלום. לפני שהספקתי להתאושש שאלה נוספת הגיעה ״בת כמה את יסמין?״. החלטתי להחזיר לו על מקודם ולא לענות לו. ״היי, את תעני לי כשאני מדבר איתך שמעת?״. הסתכלתי אל החלון כאילו אני לא שמעתי את מה שהוא אמר עכשיו. הוא תפס לי את היד בחוזקה וסובב לי את הראש- תרתי משמע. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי אותו בלית ברירה, ״להכיר אותך טוב יותר, סיקרנת אותי״ , חייכתי אליו חיוך קטן, ואז הרכב עצר והבנתי שהגענו למלון שלי. פתחתי את הדלת ויצאתי, טיילר יצא אחריי. ״נסיכות לא פותחות לעצמן את הדלת״ , צחקתי והשבתי לו ״הגזמת, רק דלת״. הוא חייך אליי חיוך קטן וזה הכי הרבה נחמדות שראיתי אצלו מאז שהכרנו.
הנהג שלו הוציא לי את המזוודות מהבגאז׳ , ואמר לי ״שיהיה לך לילה טוב״ השבתי לו ״תודה, גם לך״ . טיילר ליווה אותי עד לקבלה של המלון, ראיתי אותו חושב לרגע ואז הוא אמר ״את בטוחה שאת רוצה להישאר פה לבד?״ עניתי לו שכן. הוא הסתכל בעייני הכחולות ואמר ״אני יודע שזה קצת הרבה לבקש ממישהי שהרגע נחתה במדינה חדשה, אבל בבקשה אם תרגישי לבד תבואי אליי״ , הייתי קצת בהלם. הסתכלתי עליו ואמרתי ״אני לא מחפשת צרות. באתי ללמוד וזהו״. ״אני נראה לך כמו צרות?״ שאל אותי. ״צרות צרורות״. עניתי בחיוך. ״מה מספר הטלפון שלך יסמין?״ , ״אני חושבת שאת זה תצטרך לגלות לבד, מספיק מידע ללילה אחד.״

התקדמתי לעבר הקבלה לקבל את החדר שלי, הוא התקדם אחריי ופנה לפקידה בקבלה, תתני לה את הסוויטה הכי גדולה שיש לכם פה, עד שהיא עוזבת״. בוא התפרץ לפני שהספקתי לדבר איתה . כבר לא ידעתי מה להגיד בשלב זה, ומה שהצלחתי להוציא מפי זה רק ״לא, אתה לא צריך באמת, חבל שתשלם כל כך הרבה על מישהי שאתה לא מכיר.״ , הוא שוב ציחקק לי בפנים וכבר לא ידעתי מה לעשות. ״יסמין, אני מסוגל להכל, אני יכול לקנות את המלון אם אני רוצה, נסיכות כמוך צריכות לדעת לקבל מתנות״ , חייכתי אליו חיוך אמיתי, ועניתי לו ״תודה רבה טיילר, מעריכה את זה ממש.״
טיילר עזב את המלון, ואני קיבלתי את הכרטיס לחדר.

עליתי במעלית עד לקומה 19, קומת הפנטהאוז. פתחתי את החדר, זה החדר הכי גדול שיצא לי להיות בו כל חיי. נשכבתי על המיטה, וחייכתי אל התקרה כמו מפגרת כשחשבתי על כל מה שקרה בשעה האחרונה. פתחתי את המזוודה, הוצאתי פיגמה קצרה, את כלי הטיפוח שלי ונכנסתי למקלחת המרהיבה שהייתה שם. שטפתי את כל היום הזה מגופי. יצאתי מהמקלחת, ואחרי שהטלפון שלי מוטען הרגשתי שזה הזמן להקליד את שמו של טיילר בגוגל. ״טיילר רוג׳רס״ כתבתי לחיפוש, מאות כתבות עלו פתאום, ״יורש המאפייה הבאה״ , ״נסיון התנקשות״ ועוד כותרות שגרמו לליבי להחסיר פעימה. כשהחלטתי להיכנס לתמונות, ראיתי עשרות תמונות של טיילר עם כל מיני נשים יפות, דוגמניות, צעירות. והרגשתי שעשיתי טעות כשהסכמתי להצעתו להיכנס לרכב. עם כל המחשבות העמוקות האלו נרדמתי לשינה עמוקה.