chapter 25

374 30 26
                                    

ברגע שטאהיונג נישק אותי, הרגשתי טוב יותר. נפשית ופיזית.
הלב שלי פעם במהירות, חיוך התפרס על פניי תוך כדי שאני מנשק אותו, ועיניי מלאות דמעות שמחה.
"גאנגקוקי, שנלך חזרה לדירה?" שאל טאהיונג, מנתק את הנשיקה. לא רציתי שינתק, רציתי עוד.
"כן.." אמרתי וחיבקתי אותו כשהוא נעמד על רגליו, "אני לא יכול ללכת כל כך כשאתה מחזיק בי ככה" צחק ואני חייכתי למשמע צחוקו, נתקתי את החיבוק שלי ממנו, לא כל כך ברצון, אך עם זאת, בחיוך.
רציתי להרגיש אותו. להרגיש את החום שהוא משדר אלי, להרגיש את הנעימות והרכות שהיו בו.
הלכנו אחד לצד השני, לא יצרנו שום קשר עין, או מגע כלשהו, אני לא בטוח כל כך מה לעשות עכשיו.. אז ניסיתי לפתח שיחה.
"טאהיונגי..?" שאלתי והוא המהם, מחכה למוצא פי.
"אני..אמ.. אהבתי את המכנסיים שלך".
טיפש גאנגקוק. טיפש. זה מטומטם כל כך, עכשיו צריך נושא חדש ומעניין יותר.
"א..תודה, שלך יפים מאוד, חבל שלא לבשת את המכנסיים הצמודים שקנית עם הוסוק" אמר ופתח את דלת הרכב, קפאתי במקומי, איך הוא יודע על הקניות שלי ושל הוסוק?
"הוסוק אמר לי"
"אני ארביץ לו"
"כולנו יודעים שהוא ינצח" אמר טאהיונג וצחק, נכנס לרכב, נכנסתי יחד איתו,
"אני אנצח",
"אני אנצח בשבילך".
"איזה ג'נטלמן" חייך גאנגקוק, "כאן בשבילך ילד",
הוא התניע את הרכב והתחלנו בנסיעה אל עבר הדירה. שמחתי. שמחתי כל כך , אך עם זאת, היה לי מן עצב קטן בלב.
מה אם הוא יתחרט? מה אם מה שקרה לג'נה, יקרה גם איתי?.. אני לא רוצה שיעזוב אותי.
החלטתי להתייעץ עם ג'נה. הוא יעזור לי,
וכן.. מאז אמ..המקרה, ג'נה ואני הפכנו לדי חברים טובים.
אנחנו מדברים כמעט כל יום! 

אני:
ג'נה.. היי,
אתה יכול לעזור לי?

ג'נה:
ברור, אני תמיד אעזור לך,
נ.ב מקווה שתסלח לי

אני:
אני סלחתי לך ג'נה,

הייתה לך את הסיבה שלך.

ג'נה:
טאהיונג זכה בך.

אני:
שמע..בנוגע לעניין הזה-
אני והוא.. הוא ואני..
זה עובד, כמובן.
אבל אני כל כך מפחד שהוא יעזוב.

ג'נה:
אל תדאג,
טאה הוא לא מהאנשים האלו
הוא לא יעזוב אותך
כל עוד הוא אוהב אותך.

אני:
אני מפחד..
אבל זה די עזר לי,
בכל זאת-
אתה מכיר אותו יותר טוב ממני

ג'נה:
שמחתי לעזור^_^

אני:
אז איך צרפת?

ג'נה:

Superbe!

אני:

ℍ𝕖𝕪 ℙ𝕒𝕣𝕥𝕟𝕖𝕣// Teakook✔︎Where stories live. Discover now