Someone To Lean On // H.S

2.לאן הכנסתי את עצמי?

"איך את יכולה להיות אדישה לעיניו הזה לילי, זה לא צחוק. אני אומרת לך שמישהו מת שם ואת עדין רוצה ללכת לשם" אמרתי מתעצבנת על העיוורות שלה.

"אני מצטערת אם עצבנית אותך ג׳וס, אני לא התכוונתי זה פשוט ש... אני לא יודעת, אני גם לא יכולה להסביר. משהו במקום הזה לא נותן לי מנוחה זה כאילו אני חייבת להיות שם"

"לילי בבקשה, אולי נלך בפעם אחר? היום הירח המלא ותמיד קורא דברים רעים בירח המלא" אמרתי נזכרת בכל הסרטים המפחידים שראיתי.

צחקוק עדין נשמע דרך הפאלפון "את פשוט יותר ידי מושפעת מכל הסרטים שראית. אני מצטערת ג׳וס אבל אני הולכת בכל מקרה, את לא חייבת לבוא איתי, כמובן שאני אשמח מאוד עם כן אבל אני הולכת גם אם את באה וגם אם לא" היא אמרה בקול רגוע.

"אני לא הולכת לתת לך ללכת לשם לבד" נאנחתי

"אני עם אשלי" היא אמרה.

"אז לך ולאשלי, זה לא משנה אני לא משאירה אותכן לבד" אמרתי וגילגלתי את עיני להתחכמות של לילי. היא יודעת שאני בחיים לא אתן לה ללכת למקומות כאלה לבד.

"יאייייי אני ידעתי שבסוף תבואי, אני לא מבינה למה כל הדרמות האלה היו" היא אמרה בקול העליז שלה.

"אוי סתמי, אני עדין חושבת שזה רעיון גרוע" אמרתי ועליתי במדרגות לא לפני שוידאתי שהטלוויזיה כבויה.

לילי ציחקקה "להתראות ג׳וס, נתראה בלילה" היא אמרה וניתקה אחרי שאמרתי לה להתראות.

******

"אני לא מאמינה שאני באמת עושה את זה" אמרתי מסתכלת על לילי ואשלי היושבות במושב הקידמי של המכונית ואני יושבת מאחורה.

"נכון, גם אני לא זה כזה מרגש" אשלי אמרה מסתכלת עלי דרך המראה.

"עינים על הכביש אשלי" לילי אמרה וחזרה להביט בפאלפון שלה.
"מה היה לי רע בבית? יכלתי לישון או לראות איזה סרט מפחיד עכשיו" אמרתי ושמתי את ידי על מצחי .

"אז עכשיו במקום לראות סרט מפחיד את חווה אותו בעצמך" לילי אמרה והסתובבה כדי להסתכל עלי.

"אני לא מבינה מה מעודד במשפט הזה" אמרתי ושתיתי מהמים שלילי הביאה איתה.
"גם אני לא" לילי אמרה וצחקה ואשלי הצטרפה אליה ואני? אני פשוט הסתכלתי על שתי החברות הכי טובות שלי צוחקות על חשבוני על משהו שבכלל לא מצחיק!

"אני לא מרגישה טוב, אולי נחזור לבית" אמרתי ועצמתי את עיני.

"מאוחר מידי" אשלי אמרה והרכב נעצר. פקחתי את עיני מהר והסתכלתי על השלט הלבן הגדול שרשום עליו באותיות אדומות ׳אין כניסה׳.
המקום הזה חסר חיים ו׳מקולל׳ כמו שתרזה השכנה ממול אומרת.

"אני לא רוצה לצאת מפה" אמרתי ושילבתי את ידי זו בזו.

"איך שאת רוצה" לילי אמרה ויצאה מהרכב ואחריה אשלי. גילגלתי את עיני ונאנחתי.אני אל יכולה להשאיר אותן לבד.

׳בבקשה שלא יקרה כלום בבקשה, בבקשה ,בבקשה׳ אמרתי לעצמי בראש. עצמתי את עיני חזק ולקחתי נשימה ארוכה. פתחתי את הדלת של המושב האחורי ויצאתי החוצה.

"הי חכו לי" אמרתי סגרתי את הדלת של האוטו ורצתי ריצה קלה לעבר אשלי ולילי.

"את פשוט צפויה מידי ג׳וסלין" לילי אמרה וחייכה לעצמה חיוך גאה.
"אויש תסתמי כבר" אמרתי ושילבתי יידים בזמן שאנחנו מתקדמות לעבר השער.
אלוהים תיקח אותי מפה.

עמדנו מול השער הגדול והישן. הוא היה בצבע וורוד מקולף, רואים שעבר עליו כמה שנים טובות.
אשלי הושיטה את ידה לשעה אך נעצרה ברגע שראתה את מנעול.

"לעזאזל" לילי נאנחה. ואני בלב רקדתי ריקוד קטן אך הוא הפסיק ברגע שאשלי הצליחה לפתוח את המנעול. איך היא עשתה את זה?

"מה? איך?" לילי שאלה אומרת את מחשבותי.
"זה לא היה נעול" היא אמרה מושכת בכתפיה.

"אז, מה אתן אומרות בנות ? שניכנס?" אשלי שאלה והסתכלה עלי ועל לילי.

"כן"

"לא"

אני ולילי דיברנו בייחד, החלפנו מבטים ובסוף נאנחתי "אוקי" אמרתי.
"עוד 10 דקות חצות, בעוד 11 דקות בדיוק אני רוצה להיות מחוץ לשער" אמרתי ושילבתי את היידים שלי ביידים של החברות שלי.

"כן כן קפטן" לילי אמרה.

"זה לא הזמן לבדיחות" אמרתי ולקחתי נשימה ארוכה.

"על החיים ועל המוות" אשלי אמרה

"מצחיק" אמרתי ולחצתי לה על היד.

"אוקי אוקי הבנו, ׳לא הזמן לבדיחות׳" אשלי אמרה מחכה את הקול שלי ואני שלחתי לה מבט רצחני.

"הינה זה בא" אשלי אמרה מתעלמת מהמבט שלי.

לילי פתחה את השער ונכנסנו אחת אחרי השניה למקום שאף אחד לא העז לדרוך בו, חוץ ממייקל והוא מת עכשיו.
אשלי הסתובבה ולקחה את המנעול ביידיה.

"מה את עושה" שאלתי.

"אני לא יודעת, למקרה וזה ינעל" היא אמרה. חכמה.

"צודקת" אמרתי והסתכלתי על הקרקס,החשוך. הוא היה נראה כמו פארק שעשועים אז למה כולם אומרים שזה קרקס?

"צריכים להיות במרכז המקום" אשלי אמרה עדין בוהה במקום העצום והשקט.

"למקרה שמישהי שאלה את עצמה איפה הקרקס אז הוא המרכז, אנחנו אמורות להיות שם עוד-" לילי עצרה את דבריה והסתכלה בשעון היד שלה.

"עוד 9 דקות, קדימה בנות בואו נעשה סיבוב". בלית ברירה הלכתי עם אשלי ולילי ׳לחקור את המקום׳.

לאן הכנסתי עצמי?