Story Of My Life | Hebrew

Part 9 - לצמצם פערים

התקרבתי אליו לאט מאחורי גבו ולחשתי "יונתן" כדי שלא ישים לב אלי מהר ויספיק לברוח כמו תמיד.

"הו היי גל" הוא גירד בעורף, זה היה נראה כאילו
הוא מופתע ולא ידע מה לומר.

"אני ואתה צריכים לדבר!" הייתי ישירה.

"אממ אולי אחר כך? אני פשוט נורא רעב." הוא ניסה להתחמק מימני שוב פעם.

"לא... אני חושבת שאתה ומישהי צריכים לצמצם פערים, אתה לא חושב ככה?" באמת נמאס לי ממנו.

***

נקודת מבט יונתן
טוב גל צודקת... חודש שלם אני מתחמק מניקול. אבל מה לעשות שאני לא מסוגל להתסכל עליה איך שהיא יושבת על הכיסא גלגלים ולחשוב שכל זה באשמתי. אני פשוט לא מסוגל!
אני שוכב על המיטה ומביט על הטלפון שלי שהנחתי לפני כמה דקות על השידה ליד המיטה, הושטתי יד ולקחתי אותו חיפשתי באנשי קשר את ניקול.
אחריי חיפוש מהיר אני מוצא את השם ורואה את המספר. כדי לי להתקשר אליה? מה אם היא שונאת אותי? אולי היא לא רוצה לדבר איתי? הרבה מחשבות עברו לי בראש...
הטלפון שלי מתחיל לרטוט ואני מסתכל ורואה שניקול מתקשרת, ואו איזה צירוף מקרים!

שיחת הטלפון:
- "היי יונתן"

"אממ היי" הקול שלי תוך רגע נשמע צרוד.

- "אתה עסוק?"

"לא... האמת שבדיוק תכננתי להתקשר אלייך"

- "באמת? איזה צירוף מקרים חחחח"
|שמעתי את הצחוק שלה וזה כבר הרגיש לי בסדר.|

"כן חחחחח" עניתי לה, טוב זה באמת היה מצחיק

- "רוצה נפגש בפארק החדש ההוא? אני צריכה לדבר אתך"

"אממ כן"

- "מעולה! עוד חצי שעה אתה שם"
סוף השיחה

ברגע שניתקתי את השיחה התחילו לעלות לי עוד מחשבות בראש כמו, איך היא תגיע? איפה היא תשב? מי יעזור לה? אני באמת לא יודע...

***
18:35 בפארק,
נכנסתי למקום וראיתי דמות יושבת בכיסא גלגלים ליד האבנים של המזרקה, השיער הבלונדיני שלה התנפנף ברוח - זה היה כזה יפה והפנים שלה הרגישו לי כאילו משהו עובר עלייה. אחרי כמה רגעים היא מסתכלת עלי ומנופפת לי לשלום וקוראת לי לשבת לידה. הדמות הזאת לא הייתה אחרת מאשר ניקול, התיישבתי מולה וכנראה שהתחלתי לבהות בצורה הלא נוחה שהיא נקלעה אליה באשמתי!
***בולט-מה שיונתן אומר***
- "יונתן! תתעורר!" היא התחילה לאמר.
"הא לא אני מצטער חלמתי חחחחחחח"
- "תקשיב רגע, רציתי להגיד לך שממש לא נוח לי המבטים שלך. אם אתה רוצה להתרחק אין לי בעיה אבל תשמור את המבטים שלך לעצמך!"
"אני באמת לא התכוונתי, קשה לי כי זה בגללי!"
- "זה לא בגללך! מתי תבין את זה!?! לא הכל קשור אלייך יש עוד דברים חוץ ממך"
"אוקיי אוקיי יש משהו במה שאת אומרת..."
- "בקיצור לא התקשרתי אלייך כדי לצעוק אלא כדי לספר משהו טוב ומשהו רע"
"נו...?"
- "לא מזמן הלכתי להבדק בבית חולים ואמרו שיש אפשרות לניתוח שיחזיר את הרגלים שלי לפעולה"
"מה? רגע את עובדת עליי? דיי תשבעי"
- "זה אמיתי אבל יש גם בשורה רעה... יש סיכויים מאוד נמוכים שהניתוח יצליח"
"אז למה את מחכה יש סיכוי שתוכלי ללכת שוב"
- "לא... יונתן אני לא רוצה לעשות את הניתוח הזה"
"מה למה לא?"
- "אני מפחדת שאם הוא לא יצליח המצב יהיה חמור עוד הרבה יותר..."

***
מסכנה ניקול... נו מה אתם אומרים?
כדי לה לעשות את הניתוח?