A model and a fan-Larry /מתורגם

part 100

הלהקה התחילה לנגן בשקט, וזה היה התור של הארי להסתובב. הלב שלו הלם בחוזקה בחזה שלו, נעצר לפתע כשעיניו נחתו על בעלו שעתיד להיות בקרוב. החיוך שלו לא יכול היה להיות גדול יותר, והוא הרגיש איך דמעות עולות לעיניו.

לואי חייך אליו, הולך באיטיות עם זאין לצידו. היו לו גם דמעות בעיניים, מרגיש כאילו כל שנייה עכשיו הוא יכול לפרוץ בבכי של אושר.

אחרי מה שהרגיש כמו נצח עבורם שנים לואי הגיע להארי, זאין נישק את לחיו והלך להתיישב ליד ליאם.

הארי אחז בידיו של לואי בגדולות שלו, והביא אותו לעמוד ממש לידו מול הכומר. "אתה נראה מדהים." הוא לחש, לואי חייך והרים את ידיו כדי לנגב מתחת לעיניו, "גם אתה נראה נהדר."

הארי כל כך רצה לנשק אותו, אבל יהיה לו מספיק זמן לזה מאוחר יותר. הוא לקח את ידו של לואי וכרך את אצבעותיהם זו בזו, שניהם פנו אל הכומר.

אחרי עוד תחושה נצחית, הגיעו הנדרים, "אתה מתחיל ראשון." הארי אמר, "כמעט הכנתי אחד ארוך, אבל אני הולך לשמור אותו לעוד כמה דקות נוספות."

לואי נשך את שפתו התחתונה והנהן. לוחץ את ידיו של הארי בידיו לפני שהוא התחיל לדבר.

"הארי, האז. אני יודע שאמרתי לך את זה יותר ממיליון פעמים, אבל אני פשוט כל כך אסיר תודה שיש לך אותך בחיי. אתה יודע טוב מאוד איך שינית את חיי, מה הייתי קודם ומה אני עכשיו אני לא יכול להיות אסיר תודה יותר ואני אבלה את שארית חיי בגמול לך על שהפכת את חיי ב-180 מעלות. היית כל כך סבלני ואוהב, אתה עדיין כזה. זכור שנהגת לומר לי ש'זו עבודה בתהליך' כל פעם שחזרתי צעד אחורה, ועזרת לי כל כך. אהבת אותי והיית שם בשבילי יותר ממה שמישהו היה אי פעם בכל חיי. אני לא יכול להגיד לך כמה אני אסיר תודה. תודה שמילאת את שלי חיים עם כל מה שמעולם לא היה לי."

לואי עצר לנשום, מחייך מבעד לדמעות. "אני יודע שבכלל לא הודיתי בזה בפניך, או למישהו לצורך העניין, אבל אתה מושלם עבורי. למרות שאתה מעצבן אותי מאוד." הוא גרם לכולם לצחוק בשקט.

"ואני אוהב אותך, כל כך הרבה. תודה לך על הכל." הארי חייך, דמעה ירדה לאורך הלחי שלו. לואי ניגב אותו בעדינות, "אל תבכה."

"האם באמת חשבת שאני לא אבכה?" הארי ציחקק, לואי ציחקק ותקע את הגומה שלו. "תורך." הארי נשך את שפתו התחתונה, מרים את ידיו של לואי כדי לנשק את פרקי האצבעות שלו.

"התינוק שלי לואי. הבאג הקטן שלי. אני יכול להמשיך עם שמות החיבה אבל זה ממש ייקח נצח." הוא גיחך. "מאז ההתחלה היית התינוק שלי, והייתי צריך להגן עליך לא משנה מה. קצת עברנו על זה בעבר, אבל אתה לא יכול להאשים אותי שאני מגונן יתר על המידה. כמובן, אני צריך להפחית את זה, אבל לעולם לא אפסיק להגן עליך. גם אם זה עכביש קטנטן שגורם לך לצרוח." הוא התגרה וצחק כשלואי סטר בזרועו.