part 1

846 42 39
                                    

ההליכה לביתו של הארי לא הייתה ארוכה, ועד מהרה הם היו בפתח ביתו. לואי היה נרגש ועצבני; הוא ראה את הבית שלו רק דרך סרטונים ועכשיו הוא זוכה לראות אותו במו עיניו. "לפני שאנחנו נכנסים, אתה לא מפחד מכלבים, נכון?" הארי פנה ללואי.

עיניו של לואי התרחבו קלות; הוא שכח שלהארי יש שני כלבים. הוא הפנה את מבטו מהארי, "תלוי."

"יש לי שניים, אחד האסקי סיבירי גדול ואחד אקיטה קטנה." הארי אמר, "הם ממש ידידותיים, לפעמים אפילו ידידותיים מדי." הוא גיחך "אם אתה רוצה שאני אשים אותם בחדר שלהם כדי שלא תפחד, זה בסדר."

"לא,לא זה בסדר." לואי אמר "בסדר. אבל אל תתבייש, אם הם מטרידים אותך יותר מדי אז תגיד לי." אמר הארי ופתח את הדלת.

הם נכנסו פנימה, הארי סגר את הדלת ונעל אותה מאחוריהם, "טוב, זה הבית שלי. הוא לא ענק אבל לא קטן מדי." הארי אמר, הוא הניח את התיק של לואי על הרצפה והוריד את המעיל שלו מכתפיו של לואי. לואי אהב את הבית של הארי; הוא היה בגודל מושלם, הסלון והמטבח לא היו מופרדים בקירות, זה לא היה בית דו קומתי, רק כמה מדרגות לאזור חדרי השינה. יש לו שני חדרי שינה לאורחים שאחד מהם הוא חדר לכלבים, ועוד חדר שינה ראשי לעצמו.

"בר (bear, כמו הבן של ליאם, ה.מ) ומילו כנראה ישנים, אתה רוצה שאני אלך להביא אותם?" הארי שאל, לואי משך בכתפיו. "תרגיש בבית, אני מיד אחזור."

לואי הלך לסלון והסתכל סביבו, כששמע נביחה. הוא נרתע וליבו התחיל לפעום במהירות, הוא שמע צעדים מתקרבים לכיוון הסלון.

הארי הופיע, מחזיק כלב קטן, לבן וחום ביד אחת, והשנייה אוחזת בקולר גדול של כלב לבן ושחור כדי לוודא שלא יברח.

"ובכן, תגיד שלום לבר." הארי השפיל את מבטו אל הכלב ההאסקי סיבירי, "ומילו." הוא הזיז את כף רגלו של מילו ומעלה ולמטה כאילו הוא מנופף לשלום.

"תתקרב, הם לא נושכים. הם ילקקו אותך לעזעזל, אבל לא יותר מזה." הארי חייך ללואי. לואי התקרב והתבונן בשני הכלבים. הוא הניח לבר לרחרח את גב אצבעותיו, עוצר את נשימתו בעצבנות. בר הניח את ראשו מתחת לכף ידו של לואי וחיכה בשקט עד שילטף אותו.

"הוא אוהב אותך." הארי חייך למטה אל בר, לואי מלטף אותו בעדינות, אוהב את פרוותו הרכה מתחת לאצבעותיו. מילו פלט חריקת נביחה קטנה כמו, ביקש תשומת לב גם כן. הארי ציחקק, "הוא תמיד רוצה תשומת לב." הארי אמר, "הוא כל הזמן רצה תשומת לב, הוא כל הזמן אהב תשומת לב."

לואי הרים את ידו כדי שמילו ירחרח אותה, אבל מילו רצה ליטוף מיד. חיוך קטן הנשך על שפתיו כשהוא מלטף את הכלב הקטן בזרועותיו של הארי.

"אתה חושב שאני יכול לשחרר אותם? אתה בסדר עם זה?" שאל הארי, לואי הנהן. הארי הניח את מילו, הכלב הקטן רץ מיד אל הספה וניסה לקפוץ עליה. הארי שחרר את הקולר של בר ובר הלך למילו, לנסות לעזור לו.

A model and a fan-Larry /מתורגםWhere stories live. Discover now