הנסיך השחור

פרק 1

זה שבוע לסיום כיתה ט, סוף סוף ככ חיכיתי לרגע הזה לפני שבועיים לקחתי החלטה שבעיני אחרים נראית פשוטה אבל בעיני זה שינוי ככ גדול , החלטתי לגזור את השיער שלי ביותר מחצי ולעשות קארה ההחלטה הזאת הייתה בראש שלי ככ הרבה והחלטתי סוף סוף לעשות אותה בכדי לפתוח דף חדש, הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי, השינוי עשה לי ככ טוב הרגשתי בן אדם אחר . קיבלתי הרבה מחמאות שזה היה כיף אבל העיקר שאני אהבתי את זה והרגשתי יותר אני עם זה.

שבוע הבא אני טסה לחופשת גלישה במלדיביים עם אבא שלי , זה אומר שאני לא אהיה בטקס סיום הלימודים אבל זה לא מפריע לי אני ככ חיכיתי לחופשה הזאת שאני רק מחכה לברוח מפה לאי הבודד ולהיות רק אני והגלשן הורוד שלי , לא צריכה יותר מזה.

מרוב התרגשות התחלתי להתכונן שבוע מראש סידרתי את כל הבגדים ומלא בגדי ים שהזמנתי מהאינטרנט הזמנתי גם שמלות חוף וחצאיות יפות רצח. ככ חיכיתי לחופשה הזאת לקחת חופש מהמציאות מהשכבה מהלימודים מהחיים עצמם בעצם.

השבוע עבר מהר כמעט לא למדנו בגלל שזה היה סוף השנה , הגיע יום שבת התעוררתי בשעה עשר והתלבשתי בטיץ שחור גופייה לבנה ובלייזר שחור לבן קלאסיות ווידאתי שיש לי את כל הדברים שאני צריכה ויצאנו לשדה תעופה.

נסענו במונית גדולה בגלל הגלשנים שתפסו הרבה מקום.

הגענו לאחר חצי שעה לשדה העלנו את המזוודות ושלחנו את הגלשנים והלכנו לבדיקות, הן עברו מהר ונכנסו לדיוטיפרי לא קניתי דברים מיוחדים , רק אוכל.

אחרי בערך שעה שעתיים עלינו למטוס , היה לנו טיסה קודם לדובאי ששם היינו ארבע שעות והשדה שלהם היה ענק קניתי סטארבקס ממש טעים והסתכלתי על בגדים מוויקטוריה סיקרט אבל לא קניתי כלום.

עלינו למטוס והטיסה עברה חלק , ירדנו מהמטוס לקחנו את הגלשנים וחיכינו לסירה שתיקח אותנו לאי שלנו , יש מלא איים וכל אי זה מלון אחר וזה ממש מגניב ויפה, בטיסה ראו הכל מלמעלה וזה היה ככ יפה.

עלינו לסירה והגענו לאי . קיבלו אותנו ממש יפה לא היה הרבה אנשים במלון בגלל הקורונה וזה היה ממש כיף. כל מה שעשינו בשבוע שהיינו זה גלשנו ואכלנו בעיקרון , זה היה ממש כיף . אחרי שבוע חזרנו ומאוד התגעגעתי . בזמן שהייתי במלדיבים היה מפגשים של הנוער של המחנה קיץ. כל מי שהיה עם הסניף שלי  במחנה קיץ בא אלינו והם הכירו ואני לא הייתי שם אז פחדתי שיהיה לי קשה להשתלב אז החלטתי עם עצמי כשאני אגיע למחנה ואראה את כולם אני אקח על עצמי להכיר אנשים אחרים ואפתח.

  

*אחרי שבוע וחצי*

•19.7.21•

התעוררתי בשעה שש בבוקר קמתי ישר מהמיטה והתלבשתי , סיימתי להתארגן השעה הייתה שבע והייתי

צריכה להגיע לסניף

*שיחת טלפון מבלה*

״קיילה איפה את?״

״בדרך״

״איך את תמיד מאחרת זה הזוי״

״אל תדאגי אני באה ״

הגעתי לסניף העלתי את התיקים לאוטובוס והרגשתי את ההתרגשות באוויר כולם היו בלחץ . יש לי חברה שקוראים לה שקד שהיא כרגע הכי קרובה להגדרה של החברה הכי טובה למרות שאני לא אוהבת להגדיר את החברות שלי, לחברה השניה שלי קוראים בלה. בלה הייתה אחראית על מבנה אז היא הייתה ממש בלחץ היא שמרה על המודל מבנה שלה כמו על החיים שלה , הייתה אווירה ממש כיפית באוויר אני ממש אוהבת את המפעלי קיץ של התנועת נוער הם תמיד באווירה הכי טובה

- ״תראו מי החליטה להופיע״ שקד אמרה ספק צעקה וקפצה עליי לחיבוק

״היי קיילה מה שלומך?  איך ישנת? נדיר תודה ששאלת״

״בכיינית״

״שתקי שתקי״

עלינו על האוטובוס ועשיתי את הדבר האהוב עליי שזה לשים אוזניות ולישון.

אחרי בערך שעתיים וחצי הגענו , ירדנו מהאוטובוס והכל היה ריק בגלל שזה פעם ראשונה שלי כצוות זה פעם ראשונה שאני באה למחנה קיץ ואין מבנים אין כלום רק חול ועצים היער נראה שומם אבל בו זמנית מלא בילדים ובהתרגשות, רק חיכיתי לפגוש מלא ילדים חדשים.

״יאלה שקד בואי נשים את הדברים שלנו ביחד״

״אמלה קיילה הולך להיות לנו חם וסיוט!״

״די שקד ואת קוראת לי בכיינית, רק התחלנו הולך להיות מטורף!!״

כל היום הראשון עבר חלק כולם היו עוד קצת מבולבלים ואבודים מה שגרם לי נוחות לראות שאין לי ככ פערים בהכרת ילדים .

התחלנו לבנות את המבנים ובחנתי את הילדים לראות ולנסות לזהות את מי בא לי להכיר.

כל היום עבדנו על המבנים אני עזרתי לבלה עם המבנה שלה כי בקושי היה כוח עבודה המון ילדים פשוט לא עשו כלום, אחרי האר וחת ערב הושיבו אותנו במעגלים ועשו לנו גיבוש כזה של הצוות שנכיר יותר אחד את השני, היה מצחיק דווקא, היה רגע מצחיק שראיתי ילד מסתובב עם דובוני גומי נמסים על הידיים שלו וזה היה נראה כמו "סליים" וזה היה מצחיק רצח.

סיימנו את הפעילות והחשיך כבר אז כולם התארגנו לשינה והייתה חבורה של ילדים שלא הפסיקו לדבר וביניהם הייתה מישהי אחת מהמושב שלי ורציתי להרוג אותם אה וזוכרים את הילד עם הדובוני גומי? הוא היה חלק מהחבורה הזאת .

עד שהצלחתי להירדם לקח נצח .

•