"למה דווקא אני? למה אותי החלטת לחטוף? יש הרבה יותר טובים ממני, אני סתם ילד מטומטם ומתוסבך"
"אתה מושלם בייבי"
"אני לא מושלם"
"אתה מושלם בשבילי"
הארי בסך הכל ילד בן 17, הוריו ההומופובים כל יום ויום דואגים להזכיר לו כמה שהוא מכוער ומפגר, אבל מה קורה כש...
"דאדי" לחש הארי לאחר כמה שניות ולואי המהם, מנשק לשפתיו.
"אני רוצה לעשות לך טוב" אמר הארי בבישנות ולואי גיחך מהחמידות של הנער "מה אתה רוצה לעשות בייבי?" שאל.
"למצוץ לך..." לחש הארי במבוכה, משפיל את מבטו ומשחק עם רגליו. לואי פלט נשימה, נושך את שפתו התחתונה ומרגיש את איברו מתקשה מהמחשבה על שפתיו של הארי עוטפות את איברו.
"פאק בייבי" נאנח לואי, צובט את גשר אפו.
"אתה בטוח?" שאל והארי הנהן במהירות, מנשק לשפתיו.
ידיו של הארי אחזו במגבת הלבנה שעוד הייתה על מותניו של לואי והוריד אותה במשיכה אחת, משתנק מגודלו של לואי. "נו באמת האז זה לא כאילו לא ראית אותו קודם" גיחך לואי והארי הנהן נבוך, סומק עלה ללחיו והוא ניער מעט את ראשו, מתמקם על ברכיו ולוקח נשימה עמוקה, תופס באיברו של לואי ומרגיש את ידיו של לואי מחליקות אל שיערו, מקרבות את פניו לאיברו.
'על החיים ועל המוות' חשב לעצמו הארי ובבת אחת הכניס את איברו של לואי אל תוך פיו, שומע גניחה חנוקה נפלטת מפיו של הבוגר.
"אממ" זמזם לואי, לשונו של הארי עברה על כל אורכו של לואי עד שרפלקס ההקאה הכה בו והוא הרחיק את פיו, משתעל מעט ושנייה לאחר מכן מחזיר את פיו לאיברו, ממשיך להניע את לשונו על איברו, מלקק את כיפתו ובחלק שלא הצליח להגיע שפשף בידו.
"כל כך טוב בייבי בוי" גנח לואי, מתחיל להזיז את מותניו כנגד פיו של הארי שנחנק מעט אך מיהר להתעשט על עצמו ולהמשיך במעשיו, רוצה שיהיה ללואי טוב כפי שהוא הרגיש. הוא רצה להודות לו על כל מה שעשה עבורו, אפילו אם זה בדרך שונה.
הארי עיוות מעט את פניו כשהרגיש טיפות טעם מלוח ופקח את עיניו, מרים את מבטו ללואי. שיערו הרטוב נדבק מעט למצחו, עיניו היו עצומות ושרירי בטנו היו חשופים לגמרי מול הארי, הארי יכל להשבע שזהו המראה היפה ביותר שראה.
הוא יכל להסתכל על לואי שעות מרוב שהוא יפה. החל מעיניי האוקיינוס (ocean eyes חכחגחגח סורי אני שומעת בילי אייליש ברקע, אין קשר תתעלמו ה.כ) לעצמות הלחיים הבולטות ולגופו החטוב והרזה, אמנם לואי לא היה מלא בשרירים, היו לו מעט אבל הארי חושב שהם מושלמים, שלפעמים לא צריך להיות הכי גבוה או הכי חזק, מספיק כל הדברים הקטנים האלה שיגרמו לך לאהוב את אותו האדם.
"אני קרוב" גנח לואי והארי הנהן, מגביר את קצב ידו וממשיך לשחק עם לשונו, מתגרה מעט עד שלבסוף הגמירה נשפכה אל פיו יחד עם צעקה חזקה מפיו שיצאה של לואי.
לואי התנשם בכבדות בזמן שהארי נעמד, מסתכל על לואי בחיוך קטן ומובך וברגע שלואי נרגע מעט ופגש בעיניו הירוקות והנוצצות של הארי ריסק את שפתיו על שלו, לשונותיהם הסתבכו שוב אחת בשנייה אך הפעם לאט, בעדינות, מעבירים אחד לשני את כל האהבה שלהם באמצעות נשיקה אחת.
"אני כל כך אוהב אותך האז"
"גם אני אוהב אותך לו... יותר משאי פעם אהבתי מישהו"
------
"היי בנים!" קראה איזבלה בחיוך כשהשנייה נכנסו לאזור המטבח, הארי חייך והתיישב יחד עם לואי על כיסאות האי "היי איזבלה!" אמר הארי בהתרגשות ולואי צחקק, מחייך לאיזבלה בחיבה.
"איזבלה תוכלי להכין בבקשה-
"פנקייקים" קטעה את הארי איזבלה המצחקקת והארי חייך מהנהן, מרגיש את מבטו של לואי עליו ומניח את ידו על ירכיו של לואי.
"כן תודה" אמר ואיזבלה הנהנה לעבר השניים, מסתובבת ומוציאה מהמקרר ביצים וחלב.
"יש לך פגישות מחר?" שאל הארי ולואי הניד בראשו "מחר אני אעבוד מהבית" השיב והארי הנהן "במשרד?" שאל.
"כן, כבר סידרו לך שם את המחשב שלך ליד שלי כך שאם ישעמם לך תוכל לשחק בזמן שאני עובד" אמר לואי והארי חייך "תודה דאדי, על הכל"
"רק בשבילך בייבי שלי..."
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
