אהבה ישנה

פרק 12

השעה שלוש וחצי הגיעה.
יצאתי מהמשרד לכיוון הלובי של הבניין
ואמרתי לאחת המזכירות שאני הולכת ובכך היא הוציאה אותי מהמערכת של השעות.
נסעתי לגן של מיה ואריאלי.
לחוצה ובאותו זמן גם נרגשת , אני רוצה שאריאל ומיה יכירו אותו אך באותו זמן גם מפחדת , מה אם לא יאהבו אותו? , או שמא לא ירצו להכיר אותו, למרות שהם כל הזמן שואלים איפה אביהם.
נאנחתי וחניתי בחנייה מול הגן , במזל מצאתי את החניה הזו ברחובות של תל אביב שבכל שעה הם מפוצצים ואין סיכוי למצוא חנייה.
״היי״ אמרתי לגננת שיצאה לעברי עם שני המלאכים שלי
״אמא״ מיה רצה לעברי בחיוך והתכופפתי לעברה ביידים פתוחות לרווחה
״היום הכנו עוגיות בגן״ חייכה אליי והגישה לי שקית קטנה עם עוגיות כשהייתה בין ידי
״וואו זה נראה ממש טעים יפה שלי״ החמאתי והיא הינהנה בהתרגשות

—
״מיה ואריאלי בואו לאכול״ קראתי לשניהם מהמטבח
״אמא אני ממש ממש רעבה״ מיה אמרה וישבה בכיסא בר מול השולחן
״יופי יפה שלי אז תאכלי הכל״ הגשתי לה צלחת קטנה עם פסטה אדומה ושניצל
״אריאל אתה בא?״ הסטתי את ראשי לכיוונו והוא שכב על הרצפה ומצייר ברצפת הסלון
״כן דקה אמא״ אמר מרוכז בציורו וקם אחרי כמה שניות ובא לשבת איתנו בשולחן אחרי ששטף ידיים
״חמודים יש לי משהו לספר לכם״ אמרתי באמצע האוכל ושניהם הסתכלו עליי
״היום בא אלינו לבית המנהל שלי מהעבודה״ ליטפתי את שערות ראשם
״זה בסדר מצדכם?״ שיתפתי אותם בכל דבר , האם זה בסדר מצדם שאני אעשה משהו , או אביא לביתנו מישהו חדש , בסופו של יום הם אלו שגרים איתי , גם אם הם קטנים ויכול להיות שעדיין לא מבינים את המשמעות.
״כן״ הינהנו שנייהם
״אמא זה מי שראיתי?״ אריאל שאל
״כן״ עניתי לחיוב
״מה באמת? הוא בא?״ ניסה שוב והינהנתי לחיוב
״יש ! אז אולי הוא ירצה לשחק איתי כדורגל״ התרגש
״מתי הוא בא?״ שאל בזמן שאני חתכתי לו את השניצל
הסתכלתי על השעון שבטלפון שלי
״עוד מעט״ עניתי כשראיתי שכבר השעה שש בערב.
שלוש תקתוקים נשמעו על דלת הבית
״זה הוא?״ אריאל התרגש וקם במהירות מהכיסא לעבר הדלת
״אמא תפתחי , תפתחי״ קפץ בהתרגשות וחייכתי לעברו מנסה להסתיר את הפחד שלי , אני מאוד מקווה שזה לא הוא.
אך בעינית של הדלת , זה היה הוא.

״היי״ פתחתי את הדלת בחיוך קטן ולחוץ בין שיניי וסער חייך בביטחון חזרה.
סער הפעם לבש בגדים שונים יחסית לכל החליפות שהוא לובש בכל יום לעבודה, הוא לבש חולצה שחורה שאמורה להיות פשוטה אבל היא נראת יקרה , שהייתה צמודה לגופו , מכנס שחור מחויט ונעליים מחויטות שחורות.
אני נראת כמו סמרטוט לידו , לבשתי מכנס קצר בצבע אפור וחולצה שחורה ארוכה שקצת צמודה על גופי
״סער אתה זוכר אותי?״ שאל אריאל בחיוך עם תקווה
״בטח שאני זוכר אותך״ סער התכופף לעברו
״ואת בטח מיה , נכון?״ הסתכל על מיה שהתחבאה מאחוריי גבּי ושיחקה בחולצתי
מיה לא הרבתה במילים ורק הינהנה מבוישת
״אין לך ממה להתבייש״ חייך לעברה בחיוך עם ביטחון , כזה שאומר , אני אשמור עלייך.
מיה יצאה מאחורי גבּי ועמדה ליד אריאל
כשמכירים את מיה היא לא ביישנית בכלל ,אך ליד אנשים חדשים לוקח לה יותר זמן להיפתח ולפתח איתם שיחה.
״אתה רוצה לאכול?״ שאלתי את סער והתקדמתי לכיוון המטבח , לא הייתי צריכה את התשובה שלו כדי לדעת שכנראה שכן.
״כן סער תאכל איתנו״ אריאל הזמין אותו בנדיבות
וחזר לשבת במקומו סביב השולחן , סער התקדם אחריו וישב לידו
״הינה״ מילמלתי לעצמי והגשתי לו צלחת גדושה של פסטה ושניצלים
״תודה״ הוא יורה אל חלל החדר ומבטי היה טיפה מופתע, אני חושבת שהוא שם לב לזה וכיוון את גבותיו באי הבנה.
חזרתי לשבת ליד מיה וחתכתי לה את השניצל לחתיכות קטנות כמו שביקשה.
״אז אריאל ומיה , איך זה לגור רק עם אמא לבד?״ שאל סער ופערתי את עיניי לרווחה בהלם מוחלט.
נחנקתי מהרוק שלי עצמי והשתעלתי כמה שניות , סער הגיש לי במהירות כוס מים ושתיתי את כל תכולתה.
למה הוא שאל את זה?.
למה הוא חושב שיש בעיה בלגור רק עם אמא?
לפעמים אני כן חושבת שזה מפריע לאריאלי ומיה , שאין להם אבא שגר איתם, שאין לי מישהו חוץ מהם.
הם כן צריכים דמות אבהית , דמות שתכיל אותם ותהייה איתם שאני לא אהיה , כי בייביסטר או דניאל שעוזר לי מדיי יום איתם זה לא עוזר , הם כן צריכים את האבא הביולוגי שלהם.
אך לי זה קשה , קשה מדיי.
נפגעתי ממנו כל כך.
אני לא רוצה שיכיר אותם ולבסוף יעזוב אותם כמו שעזב אותי , למרות שזה כבר מאוחר מדיי.
״זה כיף כי אמא מביאה לי הכל וגם מכינה לי אוכל טעים״ מיה העירה אותי מהמחשבות שטיילו לי בראש.
חייכתי לעברה.
״וגם קונה לנו גלידה״ אריאלי הוסיף וציחקקתי
״סער אתה גם גר עם אמא?״ מיה שאלה בתמימות
״לא , אני גר לבד״ ענה לה בכנות
״זה משעמם לגור לבד עם עצמך , לי יש אח ואני משתעממת איתו כי הוא מצייר ומשחק כל היום״ מיה חשפה את אריאל
״נכון, אבל אני עובד הרבה , אז זה לא מפריע לי״ הסביר לה כמו לילדה בוגרת
״נכון אתה המנהל של אמא שלי היא סיפרה לנו״ אריאלי הצטרף לשיחה
״אתה צודק״ סער ענה
״סער אתה רוצה לראות את החדר שלי ושל מיה ואת המשחק שסבתא קנתה לנו?״ אריאל שאל אחרי שהם סיימו לאכול
״אריאל אני לא חוש-״ באתי להגיד אך סער קטע את מילותי
״כן״ ענה ללא היסוס וקם עם אריאל ומיה הנרגשים לחדרם.
נשמתי לרווחה , כשסער אריאל ומיה עלו לחדרם
שיחררתי נשימה עצורה שלא ידעתי שהחזקתי בתוכי מאז שסער דרך עם רגלו בביתי.
המתח והפחד שהרגשתי בתוכי השתחרר.
זה הלך יותר טוב משציפיתי שיהיה.

פרק ללילה טוב❤️