V

59 7 2
                                    

"אני... מסכים" אמרתי בקרירות ופניו של האיש אורו "מעולה  אני ג'יימס, אף אחד בבסיס לא יודע שאני הבוס, הם רק יודעים שיש בוס ששם המשפחה שלו הוא מורגנשטיין" הוא חייך "ומהיום אתה תהיה ניקולאי. ניקולאי מורגנשטיין." רגע, הוא נתן לי הרגע את שם המשפחה שלו... כמו ל.. לבן שלו? עיני נמלאו דמעות. חיבקתי אותו והוא חיבק אותי חזרה חיבוק חזק, ארוך ו... אוהב. "בוא, בדיוק יש לי בגדים שאתה יכול ללבוש" הוא חייך והוציא סט לבן שהיה מורכב מחליפה לבנה ומכנסיים לבנים, וזה היה בדיוק הסט שתמיד חלמתי עליו.
התלבשתי במהירות ויצאתי מרוצה אל ג'יימס "אתה נראה מעולה ניק, רק עוד דבר אחד" הוא חייך ופיזר את שיערי "ככה הרבה יותר טוב".
בזמן שהלכנו לבסיס שלו, הוא הוציא מסיכה כסופה עם כתמים בצבע ירוק כהה שהשתלבו יפה עם המסיכה הכסופה שכיסתה על כל פניו. נכנסנו לבית מכובד ומפואר מאוד, שהתברר כהבית שלו שבקומה התחתית שלו היה הבסיס. "תקרא לי מר מורגנשטיין ליד האחרים, או בוס" הרגע שהינהנתי התחלנו לרדת לקומה התחתונה שלו וכשנכנסנו, כולם ישר קפצו על הרגליים וקדו לו קידה עמוקה ומכובדת. ברגע שג'יימס הינהן הינהון קצר, הם התיישרו וחזרו לשבת כל אחד במקומו. "תכירו כולן, זה, ניקולאי מורגנשטיין " הוא אמר וגל של מילמולים והתלחששויות התפשט בבסיס.
"אני משאיר אותו לכם, ואם מישהו יעשה או יגיד לו משהו לא במקום-" הוא העביר את אגודלו הרוחב הצוואר שלו וכל הנוכחים החווירו "אל תדאג, אני תמיד לצידך" הוא לחש לי ואני הינהנתי קלושות בתשובה. ברגע שהוא הלך כל החבורה שהייתה בבסיס רצה אלי, חיבקה אותי וסירבה אותי, חוץ ממשהי אחת שמשכה אותי הצידה " אתה לא הבן של הבוס, זה ברור לך?!" היא נהמה עלי. היא נראתה כמו מישהיא בסביבות הגיל 20-22 ותווי פניה הזכירו לי את תווי פניו של ג'יימס "אני אעשה מה שבא לי ומתי שבא לי, את לא הבוס כאן בשביל לומר לי מה לעשות" נהמתי חזרה בקול נמוך משלה, אולי אני עוד נער מתבגר (כנראה) אבל הייתי גבוה ממנה בערך ב15-17 ס"מ, וזה בהחלט הכעיס אותה. קול שיעור נשמע מהצד, וראיתי את ג'יימס עומד לידינו כבר ללא המסיכה, כנראה שאף אחד לא ידע את פניו של ג'יימס מתחת למסיכה. מיהרתי להיצמד אליו כשהוא ליווה אותי למשרד שלו שנימצא מחוץ לבסיס, בבית המפואר שלו "אני רואה שכבר הכרת את אביגיל" הוא נאנח "קח, תשתה את זה" הוא הוסיף והושיט לי טרמוס עם משקה כלשהו "תאמין לי שאתה תאהב את זה" הוא חייך בזמן שלגמתי מהמשקה בחשש. נוזל חמים בטעם מלוח ומתקתק חלק במורד גרוני, משאיר אחריו טעם... מתכתי? זה היה טעם שהיה מוכר לי מאוד, טעם שהייתי מרגיש הרבה כשגרתי ברחובות "זה דם?!..."

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Feb 21, 2022 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

טעם נקמת הדםWhere stories live. Discover now