לואי ישב על הריצפה באמצע החדר ולא הבין מה הוא עושה, למה הוא נמצא בחדר ריק ולא עם אלכס, כי הוא רצה להפריד בניהם? או כי הם עשו רעש? או שכדאי שהם יסבלו?
לואי נאנח והניח יד על רגלו ונשען עליה, הדלת נפתחה ומאט חזר בידים ריקות, מה הפואנטה שהוא חזר אז.. ״בוא, אתה צריך לאכול״ לואי קם לאט ״ומה עם אלכס?״ התעניין והלך אחרי מאט ״הוא למעלה, מקס אחראי עליו״ לואי הנהן לדבריו למרות שלא על מי דיבר ומי זה מקס.
לואי הגיע לחדר עגול והיו שם שלושה אנשים, אחד שנראה לפי הישיבה שגבוה יותר מהשניים האחרים שבאותו גובה. הגבוה היה עם שיער חום עם מסודר כלפי מעלה, צבע גופו היה בהיר, עניים חומות היה מלא קעקועים, היה לו זקן לא מלא אך היה לו, הוא לבד חולצה מכופתרת בצבע תכלת בהיר וג׳ינס שחור. אחד מהבחורים השנייהם שיערו היה שחור מתולתל ועניו שחורות, צבע עורו כהה שזוף, הוא היה ללא זקן אך עם עגיל בגבה ושלוש בכל אוזן. הוא לבש חולצה מכופתרת בצבע בורדו שכפתוריה הראשונים פתוחים והיה אפשר לראות את חזהו, הוא לבש גינס שחור ומשהו שהיה אפשר שלא לשים לב זה לשרשראות והטבעות הרבות. השלישי והאחרון היה בעל עור כהה יפה, עניו היו שחורות ושיערו היה שחור מתולתל, פניו היו חלקות, הוא לא היה מקועקע או מחורר, הוא לבש חולצה לבנה פשוטה עם ג׳קט ומכנסי טרניג.
לואי התיישב בשולחן מול אחד מאנשיו של מאט כאשר מאט לידו.
״מרגרט״ צעק מאט ולואי הניח יד על אוזנו מהכאב של הצעקה ״הרגת לילד את האוזן״ אחד מהבחורים גיחך. מאט גילגל עניים והסתכל על לואי ״תכיר צוציק, אלה אנג׳לו, מרסל וג׳ורדן ומי שדיבר כרגע היה מרסל״ צביע על שלושתם. ג׳ורגן היה הבחור עם החולצה הלבנה, מרסל בעל החולצה התכלת הבהירה המכופתרת ואנג׳לו היה מי שלבש את החולצה בצבע בורדו.
״אני לואי״ חייך חיוך קטן ״יודעים״ אנג׳לו ענה, לואי ציחקק ושיחק באצבעותיו, ״כמה זמן אני אהיה פה?״ שאל בלחש ובפחד ״לא יודע, עד שהאח שלי יחזיר לי את מה ששלי״ לואי הנהן ורעד קול עבר בגופו, הוא היה לבוש בבגדים שלבש לקניון, והם לא הגנו עליו כלל נגד הקור. הוא לבש חצאית בצבע ורוד וחולצת בטן מכופתרת שהיא סוודר, הייתה לו שרשרת בצורת לב שקיבל לגיל שתיים עשרה מליאם וצמיד שנייל קנה לו. הוא נעל אולסטר לבנות ללא גרביונים, אלא גרביים רגילות.
האוכל הגיע ולואי הסתכל עליו, היה על הצלחת שהוגשה מולו עוף תפוחי אדמה ואורז עם רוטב עליו, לואי לקח מזל ואכל מהתפוחי אדמה ומהאורז. ״למה אתה אוכל מהעוף?״ שאל ג׳ורדן, לואי האדים מהסיבה הילדותית שלו והניד לשילילה ״הוא שאל שאלה, תענה עליה״ לואי הנהן ושיחק עם האורז ״א-אני לא יוד-דע א-יך חות-תכים א-את העוף, ב-בדרך כל-לל ד-דא-הארי חתך ל-לי״ גימגם במבוכה, מאט נאנח וגילגל את עניו ״תפסיק לגמגם, ומה אתה בן שנה?״ הקניט וחתך לו את העוף.
לואי שיחק בעצבנותיו והרגיש רטיבות בעניים, ״מצטער״. הוא הרגיש שנכנס לחלל הקטן שלו וניסה לעצור אותו ״מאט תעזוב אותו״ ג׳ורדן התעצבן מאט ״תסתום, להזכירך אני לא עושה לו כלום רק בגללך״ ג׳ורדן גילגל עניים והסתכל על לואי שהיה מעט מבולבל אך הסתכל על אצבעותיו, ״קח ותאכל הכל״ לואי הנהן והתחיל לאכול.
YOU ARE READING
My Little Pink Boy // L.S
Fanfictionאזהרות: ddlb daddy kink שולט ונשלט עונשים תכנים מיניים מפורטים התנהגות ילדותית לבוש נשי *הפאנפיק הוא יותר מתאר את מערכת היחסים סביב ddlb ופחות סביב הסמאטים*
