לואי שכב בסלון, הוא התכרבל בתוך עצמו. לונה ונייל שירדו במדרגות נכנסו מעט לסלון וראו את לואי מכורבל בעצמו. "בוא להארי" לונה מלמלה והלכה למטבח, כאשר ידע שהארי שם מהסיבה ששמעה אותו. "מה קרה ללואי?" לא הבינה ונלחצה מעט, "אני לא יודע, ליאם בדרך" הארי סגר את הבקבוק ועירבה אותו "את יכולה ללכת לבית ספר, אני פה עם לואי. אין לך סיבה להילחץ" הבטיח ויצא מהמטבח לכיוון הסלון. ששמע את דלת הבית נפתחת ונסגרת הבין שלונה ונייל הלכו.
"לו, תסתכל עליי" הארי ביקש והרים את ראשו של לואי "מה קרה?" דמעותיו של לואי כיסו את לחיו האדומות "הם פה לקחת אותי" לואי קבר את ראשו בצווארו של לואי וייבב "רוצה נעלה לחדר ונשחק?" לואי הנהן והארי נתן ללואי את הבקבוק שוקו, לואי הכניס את הבקבוק לפה והניח את ראשו על כתפו של הארי. הארי נכנס למעלית והסתכל מהמראה על לואי ששותה מהבקבוק ומסתכל על כלום.
היה רעש חזק של כל הבובות של לואי שנפלו על הרצפה, הארי התיישב ליד לואי וצופה בו. לואי לקח את הבובות שלו, הוא הקים משפחות וחיים לבובות. הארי חייך והסתכל עליו, הבין שזה מה שמרגיע אותו. הדלת נפתחה וליאם נכנס, הוא הסתכל על לואי שחייך ושיחק בבובות. הוא נרגע ישר, וסגר את הדלת. הארי ששמע את הרעש הרים את עניו והסתכל על ליאם "הוא בסדר" הארי התחיל לדבר וקם מהרצפה "אני רואה.." מלמל שניהם הסתכלו על לואי "מה קרה לו?" הארי לא הבין "אני לא יכול לספר. זה רק לואי". הארי הסתכל על לואי והתכופף לגובהו "לו" קרא בשמו ולואי המשיך עם הבובות "לו, תסתכל עליי" חיכך בגרונו ולואי הרים את מבטו "כן דא-הארי?" לואי הסמיק "תקרא לי דאדי" לואי הניד בראשו לשלילה "איך אני יכול לסמוך עלייך שוב?" הארי לא ציפה לזה "מה יגרום לך לסמוך עליי שוב?" הארי שאל והחזיק בידיו של לואי "תוכיח לי שאני שווה את זה, ושווה להילחם עליי" הארי לא הבין מאיפה הביטחון שיש ללואי "אני אראה לך את זה" הארי הבטיח.
הבנים יצאו מהחדר עם לואי בידיו של הארי "אני הולך לבית ספר היום?" שאל והסתכל על הארי "לא, תבוא איתנו כבר למשרדים" הם ירדו במעלית ועברו במסדרונות הבית "מה אני אעשה איתכם שאתם עובדים?" הוא נעמד והלך בעצמו "תהיה עם הארי במשרד" ליאם פתח את דלת הבית "אבל אני אשתעמם" הוא שיחק באצבעותיו "אתה לא" הם התקדמו למכוניות שלהם וכל אחד נעמד ליד מכונית שונה "אני אסע עם ליאם"לואי בא ללכת "למה אתה לא עצבני על ליאם גם? גם ליאם במאפיה, איך זה שאתה עצבני רק עליי?!" הארי התעצבן "לא הבנתי אתה רוצה שהוא היה גם עצבני עליי?!" ליאם צעק "מה קשור?! אבל לך הוא סולח ולי לא?!״ הארי החזיר "הוא אח שלי הגדול, אני חייב לסלוח לו" לואי תערב בשיחתם "ואני הבן זוג שלך לואי, לי אתה לא חייב לסלוח?" שאל הארי מעט מאוכזב "אתה ראש מאפיה, איך אני יכול לדעת אם אתה באמת אוהב אותו או שזה סתם ניצול?" הארי לא הבין את לואי ומה הוא רוצה "רגע, אתה חושב שראשי מאפיה מנצלים את הבני זוג שלהם ולא באמת אוהבים אותם?" לואי הנהן "אז זה לא, כי אני אוהב אותך".
YOU ARE READING
My Little Pink Boy // L.S
Fanfictionאזהרות: ddlb daddy kink שולט ונשלט עונשים תכנים מיניים מפורטים התנהגות ילדותית לבוש נשי *הפאנפיק הוא יותר מתאר את מערכת היחסים סביב ddlb ופחות סביב הסמאטים*
