נ.מ.- הרמיוני
ברגע שדמבלדור הוציא את הגביע מהתיבה, נשימתי נעתקה. הגביע היה יפה בפשטותו, ועם זאת מרשים מאוד עם הלהבות המלובנות כחולות.
דמבלדור סגר את התיבה והניח עליה בזהירות את הגביע.
"כל מי שירצה להגיש את מועמדתו כמתחרה," פתח דמבלדור "צריך למלא את שמו ואת שם בית ספרו בכתב ברור על פיסת קלף, ולהכניס אותה לתוך הגביע. לרשות המעוניינים להגיש מועמדות עומדות עשרים וארבע שעות. מחר בערב, ליל כל הקדושים, יפלוט הגביע את שמות ארבעת המתחרים שעל פי שיפוטו ימצאו ראויים ביותר לייצג את בית ספרם. הגביע יוצב הערב באולם הכניסה, שם תיהיה אליו גישה חופשית לכל מי שמעוניין להתחרות. על מנת לוודא שתלמידים שאינם עומדים בתנאי הגיל לא יתפתו להגיש מועמדות, בכוונתי למתוח קו גיל סביב גביע האש, ברגע שאציב אותו באולם הכניסה. מי שטרם מלאו לו שבע עשרה שנים לא יוכל לחצות את הקו. בנוסף, בגלל שהתלמידים מבית הספר של מר ברונר לומדים לפי רמה, ולא לפי גיל, אני מבקש מכם להגיע עכשיו ולהכניס את השמות שלכם לגביע."
"זה בסדר, דמבלדור." אמר מר ברונר "אין צורך בזה, פרסי הוא זה שישתתף, והוא כבר מעל גיל שבע עשרה."
"מה זאת אומרת שפרסי ישתתף?" שאלה פרופסור מקגונגל "הטורניר פתוח לכל מי שרוצה להשתתף, לא אמורים לבחור תלמיד שיתחרה"
"טוב, אבל אנחנו רצינו להכניס את התלמיד הכי מתאים לתחרות, והוחלט פה אחד שהמתאים ביותר הוא פרסי" אמרה אנבת'.
"אני עדיין חושב שג'ייסון היה צריך להתחרות" אמר פרסי במרמור.
"טוב, בכל מקרה," אמר דמבלדור "ברצוני להזכיר, לכל מי ששוקל להגיש את מועמדותו, שאין לעשות זאת בקלות דעת, הטורניר קשה ומסוכן, ולמרות הגאווה שבניצחון, יש גם הרבה אכזבה בהפסד." עם מילים אלו, גמר דמבלדור את נאומו, ואיחל לכולם לילה טוב.
נ.מ.- הארי. (כעבור כמה ימים, כשמקריאים את התוצאות)
ישבנו באולם וחיכינו במתח לתוצאות.
"שלום לכולם!" קרא דמבלדור. "הגיע הזמן לשמוע את התוצאות! כל מי שאקריא בשמו מתבקש ללכת לחדר שם-" הוא הצביע על דלת בפינת האולם. "-ולחכות להוראות."
הלהבות בגביע שינו את צבען לאדום ופתק יצא מתוכן. "המתחרה מטעם דורמשטרנג הוא ויקטור קרום!" הכריז דמבלדור.
יצא עוד פתק.
"המתחרה מטעם בובאטון היא פלר דלאקור!"
עוד פעם.
"המתחרה מטעם בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר הוא פרסאוס ג'קסון!"
עוד פעם.
"המתחרה מטעם הוגוורטס הוא סדריק דיגורי!"
"ובכן, אנא אחלו למשתתפים שלנו תחרות נעימה, ותתפנו לחדרי השינה. שיהיה לנו טורניר מרנין!" דמבלדור גמר לדבר, והתחיל להכניס את הגביע לקופסה שלו. פתאום, הלהבות הפכו לאדומות שוב, ויצא עוד פתק. דמבלדור לקח אותו בפנים מבולבלות, שהקדירו כשקרא את מה שכתוב בפתק.
YOU ARE READING
בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר
Fanfictionטוב אז קראתי פאנפיק ממש טוב על איך שהחצויים מגיעים להוגוורטס בשנה הרביעית של הארי אבל מי שכתבה אותו פשוט הפסיקה באמצע אז אני כאן כדי לכתוב אותו עוד פעם ואני ממש אשתדל לא לנטוש. זה קצת שונה אבל הרעיון הוא של @semsolas נצנצים לכולם✨✨
