בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר

פרק 4

נ.מ- פרד (או ג'ורג', אני לא מבדילה)

זה ג'ורג' תעברי לתאום השני.

נ.מ.- פרד (האמיתי)

אוקיי, אז המשלחות הגיעו והמשלחת של מר ברונר יושבת איתנו בשולחן. יש כאן שני אחים שמסתבר שממש טובים במתיחות ועזרו לנו לשפר את שלנו. נראה לי שאנחנו עומדים להיות חברים טובים.

טוב זהו, אין לי מה להגיד, תעברי לנקודת מבט הבאה.

נ.מ.- הארי
כולנו אכלנו ועמדנו להתפצל לבתים לישון ואז קלטתי שאני לא יודע איפה המשלחות ישנו. מעניין.

פתאום כל חברי המשלחות קמו והתחילו להתקדם לבחוץ, חוץ מהמשלחת של מר ברונר, שהלכה לכיוון המורה שלהם שדיבר עם דמבלדור.

הם דיברו כמה דקות, ואז יצאו כולם (כולל דמבלדור ומר ברונר) החוצה. הסתקרנתי ויצאתי אחריהם.

הם התחילו להתקדם במדשאות ובדרך שמתי לב שתלמידי בובאטון הלכו לכרכרה שלהם ודורמשטרנג לספינה שלהם, וגם שעוד מספר לא מבוטל של ילדים מהוגוורטס שהסתקרנו למה דמבלדור יצא איתם, יצאו גם הם.

פתאום הם כולם נעצרו ודמבלדור הניף את שרביטו. דלת הופיעה באוויר. אחד אחד הם נכנסו מעבר לדלת, כנראה שם הם עומדים להתאכסן.

*בוקר*

התעוררתי וירדתי למטה לארוחת הבוקר עם רון.

"בוקר טוב" הרמיוני זרקה לנו בעייפות כשהתיישבנו "מעניין איפה המשלחת של ברונר, כל האחרות כבר כאן." היא אמרה.

בדיוק אז פרופסור מקגונגל קמה ויצאה החוצה.
כעבור כמה דקות היא חזרה עם רוב המשלחת חוץ מאנבת' פרסי וויל וניקו.

"סליחה על העיכוב" אמרה הרצינית עם שריון הקרב "היו לנו כמה בעיות טכניות" היא חייכה? אני יכול להישבע שראיתי חיוך מבצבץ שם. "האחרים יגיעו עוד כמה דקות"

הם התיישבו וכעבור כמה דקות האחרים באמת באו, אבל לא בדרך שהייתם מצפים לה...

אנבת' ו-וויל נכנסו כשהם משוחחים בעוד שכל אחד מהם מחזיק על כתפו או ניקו אחד או פרסי אחד. פרסי ישן וניקו אמר לוויל משהו.

מיותר לציין שכל האולם היה בשוק.

אנבת' חזקה, וויל חזק, כולם שם חזקים.

אני מוכן להתערב שאם הם באמת ירצו את זה, הם ינצחו. ושום דבר לא יוכל לעצור אותם.

בזמן שהם התקדמו ניקו התחיל לדבר יותר חזק כך שכולנו שמענו.

"וויל! תוריד אותי כבר! אני ער!"

"לא לא ולא, אמרתי לך שזה יקרה אם אתה לא קם, ומפני שלא קמת זה מה שקורה" ענה לו וויל "אבל תודה שאתה מת עליי" {ה.כ.- הקטע הזה מועתק מאיזשהו פאנפיק שאני לא זוכרת איך קוראים לו}