נ.מ.- הארי
הוגוורטס.
איך אפשר שלא לאהוב את המקום הזה?
התחלתי לאכול, חושב על מה שדמבלדור אמר לנו כרגע.
מסתבר שיש כזה דבר שנקרא טורניר הקוסמים המשולש והשנה הוגוורטס תארח אותו, עם טוויסט מיוחד.
השנה יצטרף בית ספר חדש שנקרא 'בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר'. השם טיפה ארוך אבל נסתדר. מה שיותר מיוחד בבית הספר ההוא, זה שהם עושים קסמי ידיים, בלי שרביטים ושהם לומדים אומנויות לחימה בנוסף! ויש גם מהו מעצבן, השנה החליטו להוסיף לטורניר אקסטרה אמצעי הגנה והחליטו שרק מי שהגיע לבגרות יוכל להצטרף, מלבד הילדים שלומדים בבית בספר של מר ברונר בגלל שהם 'לומדים לפי רמה ולא לפי גיל'
~~~~~~~~~~~~~~~
היום המשלחות של בתי הספר האחרים אמורות להגיע. אני כבר מחכה לראות איך הם יגיעו, בהתחלה הנחתי שהם יתעתקו לכאן ואז הרמיוני הפריחה את התיאוריה הזאת כשהזכירה לי שאי אפשר להתעתק לשטח הטירה.
פתאום שמעתי קריאות נרגשות וראיתי כמה ילדים מצביעים אל איזו נקודה רחוקה בשמיים. אחרי איזו דקה של הסתכלות מאומצת המראה התחיל להתבהר וראינו שישה פגעסוסים ענקיים בצבע קרם מושכים לכיווננו כרכרה עצומה בגודלה.
{אני כותבת עצלנית אז אני פשוט אדלג לקטע שהחצויים מגיעים}
אחרי זה {אחרי שדורמשטרנג הגיעו} חיכינו כמה דקות ואז פתאום הופיעו בצל של עץ שני ילדים שנראו כמו הפכים מושלמים, אחד עם שיער שחור, עור חיוור ובגדים כהים עם גולגולות ואחד עם שיער בלונדיני, עור שזוף ובגדים בהירים עם שמשות והתווכחו בקולי קולות.
"אהמ אהמ" כחכח דמבלדור בגרונו {ה.כ.- תקוללי אמברידג'} ושני הנערים הפנו את מבטיהם אלינו עם פרצופים נבוכים.
"אמממ, היי" אמר הבלונדיני "אני וויל סולאס וזה ניקו די אנג'לו {ה.כ.- וביחד זה סולאנג'לו!} ואנחנו חלק מהמשלחת של בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר. אה, וסליחה על זה, פשוט מישהו כאן, סירב להקשיב להוראות הרופא ועשה לכאן מסע צללים"
"נו? אני בסדר גמור!" אמר המפחיד, סליחה, ניקו.
"כן, ובגלל זה אתה עומד להתעלף" הביט בו וויל במבט מוכיח.
"אני לא עומד להתעלף!" מחה ניקו.
"שלוש, שתיים, אחת" ספר וויל, ובדיוק כשגמר ניקו נפל מעולף לידיים שלו.
"אמ, סלח לי אדון סולאס, אבל אם יורשה לי, אני אשמח לשאול כמה שאלות" אמר פרופסור דמבלדור.
"כן, כמובן" אמר וויל בעודו משכיב את ניקו על הדשא ומתחיל לטפל בו כמו רופא מיומן "מה תרצה לשאול?"
"ראשית כל, האם אדון די אנג'לו בסדר? אולי כדאי שאקח אותו למרפאה..."
"לא, הכל בסדר, אני יודע איך לטפל בו, הוא פשוט ירותק למרפאה לכמה ימים הקרובים כי הוא לא אמור להשתמש בכוחותיו בשביל לעבור מרחק רב כל כך"
"אוקיי, אני שמח שהוא יהיה בסדר" אמר הפרופסור "ועכשיו לשאלה השנייה שלי, איפה שאר המשלחת שלכם?"
"הם אמורים להגיע כל רגע" אמר וויל והסתכל לכיוון האגם "הנה אני חושב שאני רואה את פרסי ואנבת'"
כולנו הסטנו את מבטינו לכיוון האגם ובאמת ראינו זוג דמויות מתקרבות אלינו על גל. {ה.כ.- הארי, אני צריכה להזכיר לך שגם אתה דמות?} תשתקי כותבת ארורה.
טוב זה היה פרק מאולתר וקצר רק בגלל שהרגשתי שמשכתי את זה יותר מידי...
אז אני מקווה שתהינו ובינתיים אני אלך לאלתר פרק לפאנפיק השני שלי👍
יום מנצנץ לכולם✨✨
~❄🌺אמילי🌺❄~
נ.ב.- היום אני הולכת לעשות את החיסון השני שלי 🤪
YOU ARE READING
בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר
Fanfictionטוב אז קראתי פאנפיק ממש טוב על איך שהחצויים מגיעים להוגוורטס בשנה הרביעית של הארי אבל מי שכתבה אותו פשוט הפסיקה באמצע אז אני כאן כדי לכתוב אותו עוד פעם ואני ממש אשתדל לא לנטוש. זה קצת שונה אבל הרעיון הוא של @semsolas נצנצים לכולם✨✨
