נ.מ.- ניקו
כירון קרא לכל מי שיוצא איתנו ליבלות חזיר הזה לביתן הראשי.
"טוב, אנחנו צריכים לצאת" הוא אמר "כולם זוכרים איך הם הולכים?"
"כן" ענו פרסי ואנבת' (ה.כ.- פרסבת'). תשתקי. אז הם ענו ועלו על גל.
"כן" ענתה הייזל וקראה לאריון.
"כן" ענו ליאו וקליפסו ועלו על פסטוס.
"כן" ענה פרנק והפך לדרקון.
"כן" ענה ג'ייסון וקרא לסער (ה.כ.- ככה קוראים לו, נכון?)
"כן" ענתה ריינה ועלתה על גווידו.
"כן" ענו קלאריס, לו-אלן, פייפר והאחים שוד ועלו על הכרכרה שקלאריס הסכימה חד פעמי שגם אחרים יעלו עליה. (ה.כ.- למי שלא הבין, זו הכרכרה שביתן אפולו וביתן ארס רבו עליה בספר החמישי הפרסי ג'קסון והאולימפיים)
"כן" אמרתי ועשיתי מסע צללים עם וויל לפני שהוא יספיק להתנגד.
"ניקו!!" צעק וויל "אסור לך לעשות מסע צללים אלא אם כן זה מקרה חירום!"
"נו ו? אני בסדר אתה רואה?" עניתי לו.
"אהם אהם" פתאום שמעתי כחכוח ושמתי לב לסביבתנו. הכנתי את מבטי עם פרצוף נבוך וראיתי מה שנראה כמו בית ספר שלם ועוד קצת בוהה בנו.
"אמממ, היי" וויל והטקט שלו "אני וויל סולאס וזה ניקו די אנג'לו ואנחנו חלק מהמשלחת של בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר. אה, וסליחה על זה, פשוט מישהו כאן, סירב להקשיב להוראות הרופא ועשה לכאן מסע צללים"
"נו? אני בסדר גמור!" אמרתי.
"כן, ובגלל זה אתה עומד להתעלף" הוא הביט בי במבט מוכיח.
"אני לא עומד להתעלף!" מחיתי בעוד ראייתי התחילה להתערפל.
"שלוש, שתיים, אחת" הוא ספר לי, ובדיוק כשהוא גמר התמוטטתי סופית.
נ.מ- אנבת'
עליתי עם פרסי על הגל והתחלנו בדרך להוגוורטס. (ה.כ.- יבלות חזיר). אני לא עומדת לקרוא לזה ככה. (ה.כ.- כן, את כן). לא, אני לא! טוב נעזוב אותה לבנתיים, אז הגענו ליב- הו יופי, היא התחילה להשפיע עלי (תדמיינו פרצוף מזועזע) אז הגענו להוגוורטס, וראינו את ניקו שוכב על הדשא ואת וויל מטפל בו תוך כדי שהוא מדבר עם מה שנראה כמו קצת יותר מבית ספר.
ירדנו מהגל.
"שלום לכם" אמר מישהו עם זקן ושיער ארוכים מאוד ולבנים מאוד שאני חושבת שהוא מנהל בית הספר. "אני אלבוס פרסיבל וולפריק בריאן דמבלדור ואני מנהל בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, ואתם?"
"שלום" אמרתי לפני שפרסי יספיק לדבר "אני אני אנבת' צ'ייס וזה פרסי ג'קסון. אנחנו חלק מהמשלחת מבית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר"
YOU ARE READING
בית הספר לקוסמים מחוננים של מר ברונר
Fanfictionטוב אז קראתי פאנפיק ממש טוב על איך שהחצויים מגיעים להוגוורטס בשנה הרביעית של הארי אבל מי שכתבה אותו פשוט הפסיקה באמצע אז אני כאן כדי לכתוב אותו עוד פעם ואני ממש אשתדל לא לנטוש. זה קצת שונה אבל הרעיון הוא של @semsolas נצנצים לכולם✨✨
